נס אקטואלי: איזה אירוע ייחשב נס בשנת 2014?
נס אקטואלי: איזה אירוע ייחשב נס בשנת 2014?
social
facebook whatsup email tweeter
אביעד רוזנבוים //
11.12.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"אם בתפיסה המסורתית מה שמוגדר כנס הוא זה שקורה מאחורי הקלעים, הרי שהיא השתנתה מקצה לקצה, וכיום, בשדה התקשורתי, הקונספט של נס נסתר התפוגג כלא היה"
אנו קוראים עליהם מדי יום בעיתונים ובאתרי האינטרנט (במיוחד במדורי הספורט), מעניקים להם משמעויות שונות בנסיבות שונות ודורשים להיווכח בהם בעיניים, על אף שאם אכן יָראו את עצמם, יחדלו מלהיחשב כאלה. מסע בעקבות הנסים המודרניים

נס פך השמן, אחד מסיפורי הנסים המפורסמים ביותר, מובא במקור בתלמוד הבבלי ועל בסיסו נחגג חג החנוכה. בטקסט מסופר כי לאחר שחרור בית המקדש במרד החשמונאים, נמצא פך שמן, שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד, אך הספיק לשמונה ימים. מתיאור זה ניתן בעצם ללמוד על פירוש המושג "נס": אירוע בלתי רגיל אשר קיומו מיוחס לישות עליונה. אם קופצים קצת יותר מ-2000 שנה קדימה, ניתן להיווכח שהשימוש במושג גלש למחוזות מפתיעים, די רחוקים מאותו פך שמן.

 

ההתייחסות הבולטת ביותר כיום לנסים היא בדיווחים שונים בכלי התקשורת. אירועים יוצאי דופן תועדו גם בעבר, במדיות כאלו ואחרות. אבל כיום, אם אירוע מסוים איננו מדווח בתקשורת, הוא לא קיים. וזה כבר הבדל מהותי מהנסים התנ"כיים.

 

בצד נסים גלויים מהימים ההם, מזכירים הנביאים גם נסים נסתרים. לכל מלך, למשל, נאמר כי ניצחונו במלחמה הוא מעשי ידי אלוהים, ולא בהכרח תלוי בצבאו. תיאורים כאלה נפוצים ביהדות, מההתייחסות של הרמב"ם להשגחה נסתרת כלפי צדיקים ועד מגילת אסתר, שבה אלוהים איננו מוזכר אף לא פעם אחת, אך נחשב כמי שמניע את האירועים מאחורי הקלעים. אם נחזור ל-2014, בתקשורת לא יתואר אירוע כלשהו כנס אם הוא איננו גלוי. את הנסים שלנו אנחנו צריכים לראות כדי להאמין.

 

מדוע? בראש ובראשונה משום שמאז עידן הנאורות, אנחנו מתקיימים ופועלים בעולם מדעי, ובהתאמה, דורשים הוכחות והסברים גם מנסים. לכן נראה לנו מתבקש שנוכל לראות ולהבין אותם. יש לטענה הזאת אף אסמכתא מחקרית מעניינת: המתמטיקאי הבריטי ג'ון ליטלווד מצא שכל אדם צריך לצפות שיקרה לו נס בתדירות של פעם בחודש. לפי ליטלווד, "נס" הוא אירוע הקורה ביחס של אחד למיליון מקרים, ובכל שנייה קורה מקרה כלשהו.

 

אבל עם כל הכבוד לפילוח הנ"ל, נדמה שגם המתמטיקה לא מבינה את מושג הנס המודרני לאשורו. הנס המודרני גלוי כל כך, מאחר שכולנו רוצים לראות את הנסים שלנו. אם לנסח זאת מעט בבוטות – נסים מוכרים עיתונים.

 

לא בכדי מצורף לא פעם וידאו בולט מהאירוע. הנס המודרני נהפך לעניין שכולנו חייבים לראות, או בשפת פייסבוק – "מדהים: צפו!". אם בתפיסה המסורתית, מה שמוגדר כנס הוא זה שקורה מאחורי הקלעים, הרי שהיא השתנתה מקצה לקצה, וכיום, בשדה התקשורתי, הקונספט של נס נסתר התפוגג כלא היה. אם זה נס, הרי שזה גם אירוע חדשותי אמיתי - ואת זה אנחנו חייבים לראות במו עינינו.

 

ככה שנס במונחי התקופה הוא גם מה שמכונה "סנסציה" – התרחשות כה חריגה, שהקריטריון שדרכו היא נמדדת הוא מידת הכדאיות שבחשיפה אליה. זו כל כך חריג, עד שאסור לנו לפספס את זה. וכך, כותרות דומות לאלה הבאות מוכרות לכולנו: "נס בקיבוץ: בית הילדים נפגע, הפעוטות ניצלו" או "מאות חולצו מהמכרה: 'קרה נס'". הנס הוא עובדה חדשותית. אגב, מעניין להתעכב לרגע על מקרה הינצלות הכורים. מדובר בכלל בכורים סינים, ולמרות זאת, מוחל עליהם מונח הנס בהקשר היהודי המוכר לנו. כלומר, אנו משליכים על האירוע את האמונה שלנו ואת תפיסת העולם המיוסדת עליה.

 

אשר חוללו המכבים

 

כיצד אפוא ניתן לאפיין את הנס המודרני? מה כלול בנס עצמו (להבדיל מבייצוג התקשורתי שלו)? בעיקרו, נס כיום הוא מה שמבדיל בין חיים למוות. מכותרות העיתונים הישראליים בשנים האחרונות, עולה כי מרבית ההתייחסויות למושג הנס נגעו לאירוע שבו ניצלו חיי אדם. אלא שלא מדובר בכל אירוע שבו ניצלו חיי אדם, אלא בהתרחשות יוצאת דופן שלרוב מקושרת לאירועים בקנה מידה גדול, כגון אסונות טבע; לאירועים המוניים, כמו הצלתם של חיים רבים, וחשוב מזה, כנגד כל הסיכויים; או לחלופין, לסיפור אישי יוצא דופן. יצוין שאלו הגדרות שתלויות במידה רבה באופן הפענוח של הנס על ידי הצופה, ובטקטיקות שבהן הוא משתמש כדי להעניק לו משמעות.

 

זירה אחרת להתרחשויות של נסים, שונה מהותית מאלו שצוינו, היא עיתונות הספורט. שם מושג הנס עבר מטאמורפוזה מסוימת ומשויך לקבוצות שמתעלות על עצמן (או בענפים ליחידים), בעיקר בכל הקשור לקאמבקים יוצאי דופן. אנחנו מכירים למשל כמה נסים מפורסמים בהקשר לקבוצת מכבי ת"א בכדורסל, "נס בדלונה" משנות ה-60, "נס זלג'ריס" מ-2004, ואפילו "נס מילאנו" מהעונה האחרונה.

 

Sharp112
דרק שארפ, מחולל נס ז'לגיריס (תצלום מתוך ויקיפדיה)

 

בכולן הקבוצה חזרה לעצמה אחרי שהכול כבר נראה אבוד והצליחה להפוך את הקערה על פיה, אם להתנסח במושגי מדורי הספורט. באופן מעניין ודי מפתיע, דווקא המקרים הללו מזכירים יותר מהאחרים את אותם נסים קדומים: נדמה שיש אלמנט נסתר שפועל מאחורי הקלעים וגורם לשלם להיות גדול מסך חלקיו. קשה גם להתעלם מהחיבור האנקדוטלי בין המכבים של נס פך השמן למכבים העכשוויים והנסים הספורטיביים שלהם, שלפחות הראשון שבהם – בבדלונה – התרחש בסמוך לחנוכה. בלי ספק, חלק מהמיתולוגיה.

 

נסים גם במזרח הרחוק

 

בצד הגלגול המודרני של הנס, על ייצוגיו השונים בתקשורת, בעולם הדתי הנס קיים בתצורות דומות יותר למובנו המסורתי אך עדיין שונות במקצת. בהקשר זה מוכר למשל הביטוי "נסי הצלה", הנפוץ בזרם החרדי: הינצלות מאסון על ידי שמים. אחד מסיפורי הנסים המפורסמים הוא נס הצלת ישיבת מיר.

 

המדובר באחת הישיבות הליטאיות בבלרוס. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, המצב הכלכלי נעשה קשה, הצבאות הגיעו לאזור ואנשיה נמצאו בסכנת חיים ממשית. הם נאלצו לברוח כדי לשרוד. התוכנית המפתיעה שהתגבשה היתה לברוח דווקא למזרח הרחוק כדי להגיע בסופו של דבר לארצות הברית.

 

מרבית חברי הישיבה מעולם לא שמעו על יפן, למשל, או על העם היושב בה, אך נדמה היה שאין כל ברירה אחרת. בדרך לא דרך, או פשוט בדרך הנס, הצליחו להשיג ויזות ליפן. מעולם לא היה לפני כן קונסול יפני באזורם, אך נדמה שכשהיה צורך – פתאום כזה הופיע. כמה ימים אחרי אישור הוויזות, שב ונעלם הקונסול היפני ולא נראה עוד.

 

אחרי מסע קשה, כמעט כל הישיבה הצליחה לעבור ליפן, אך שם נתקלו במכשול נוסף. התברר שהוויזה ליפן היא ויזת מעבר בלבד ושעליהם לעזוב. על אף הצורך הדוחק, אישורי ההגירה לארצות הברית לא הגיעו. הדלת הזאת נסגרה, אבל באורח פלא נפתחה דלת אחרת – נפוצה שמועה שניתן להגר לעיר הסינית שנגחאי, ששימשה מקלט לפליטים ממקומות שונים ודרשה רק רישיון כניסה מהעירייה עצמה.

 

Mir_Shanghai(1)
ישיבת מיר לאחר שעברה לשנגחאי. נס הצלה (תצלום מתוך ויקיפדיה)

 

דרך רב הקהילה היהודית בשנגחאי, הצליחו לארגן את האישורים לכל חברי הישיבה והגיעו לסין. שם, חיו בשטח שנקרא "גטו שנגחאי", אשר היה כולו מחסור ומצוקה, אך החדשות הטובות היו שחייהם ניצלו. הם נשארו שם עד סוף המלחמה, ובסופה נפתחו שערי ארצות הברית ותלמידי הישיבה היגרו אליה. בהמשך רבים מהם גם הגיעו לישראל. על כל הסיפור הייחודי הזה כתב אחד מבוגרי הישיבה את הספר "נס ההצלה".

 

אבולוציה טבעית

 

בציבוריות הישראלית זכורה גם התייחסות נסית למלחמת ששת הימים, ובכלל זה בקרב הזרם החרדי. הרב כהנמן, ראש ישיבת פוניבז', הגדיר אותה: "חזרה כללית לקראת הגאולה השלמה". הדברים התפרסמו במאמר המערכת של "המודיע" יום לאחר שחרור העיר העתיקה והכותל המערבי. בהמשך נכתב: "שחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי על ידי צה"ל המכה באויביו הוא השיא במאורעות הימים הגדולים... שעה גדולה באה לנו, שעת התגלות רצון ההשגחה העליונה שהאירה לנו פניה... כבימי צאתנו מארץ מצרים הראה לנו ה' איש מלחמה נפלאות שאין להם משל ודוגמה בתולדות העמים מאז ועד עתה". הרב יצחק מאיר לוין מ"אגודת ישראל" אמר: "עתה רואים כולם באופן ברור ומוחלט שכאן היתה עזרת ה' ותשועתו שלא מצאנו כמעט דוגמתה".

 

הביטויים הללו הן חלק ממסורת לא מבוטלת של השוואת הישגי צה"ל במלחמות לנסים מקראיים כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף, בצד השוואות למעשי החשמונאים. בהקשר הזה נזכיר נס נוסף: הסיפור של "רחל אמנו בעזה". במבצע "עפרת יצוקה" טענו חיילים כי התגלתה אליהם אישה מסתורית שהזהירה אותם מפני בית ממולכד. הם בחרו שלא להיכנס אליו. האישה הופיעה שוב והזהירה אותם מפני מלכודות ומטענים נוספים במסלולם. כאשר שאלו אותה לשמה, ענתה להם, "אני רחל, אימא שלכם". בין שהסיפור התרחש ובין שלא – זה כלל לא משנה – יש בו כדי להעיד על מקומו של המושג "נס" גם בחיינו כיום, בשנות ה-2000.

 

הוא שריר ונוכח בחיי יהודים בני התקופה, חילונים ודתיים כאחד, וממלא חלק חשוב בתרבות. אמנם הנסים של ימי קדם נבדלים ממה שאנחנו מגדירים כיום באמצעות אותו מונח, אך נראה כי התחדשות ההגדרות היא אבולוציה טבעית בכל חברה אנושית שהיא, בחלוף השנים.

 

* תודה מיוחדת ליאיר הלוי, על הסיוע בהכנת הכתבה

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus