BETA
בית אבי חי // יצירה יהודית - ישראלית מקורית
לוח אירועים
א ב ג ד ה ו ש
23:00 ליל שבועות || אהבה
20:00 איכה || מפגש 4
20:00 איכה || מפגש 3
20:00 איכה || מפגש 2
20:00 איכה || מפגש 1
20:00 ראש לחודש תמוז
20:00 חדש על המדף || צרויה שלו
20:00 The Birth of East European Hasidism || 4
20:00 The Birth of East European Hasidism || 3
20:00 The Birth of East European Hasidism || 2
20:00 The Birth of East European Hasidism || 1
20:00 פועלו ודמותו של הרב קוק || מפגש 5
20:00 פועלו ודמותו של הרב קוק || מפגש 4
20:00 פועלו ודמותו של הרב קוק || מפגש 3
20:00 מול התוהו שבה || סרט
20:00 פרשה ארצישראלית || בהעלותך
21:00 בלי ברית, בלי מילה
20:00 ציונות ראש בראש: מפגש 5
20:00 ציונות ראש בראש: מפגש 4
20:00 ציונות ראש בראש: מפגש 3
20:00 ציונות ראש בראש: מפגש 2
20:00 פועלו ודמותו של הרב קוק || מפגש 2
20:00 פועלו ודמותו של הרב קוק || מפגש 1
20:30 קלבת שבת- פרשת קרח
17:00 אגדות הלבנה: חודש סיוון 11.6
20:30 חצאי צבעים חצאי קולות 30.6
17:00 אגדות הלבנה: חודש סיוון 9.6
17:00 אגדות הלבנה: חודש סיוון 8.6
17:00 אגדות הלבנה: חודש סיוון 4.6
20:30 אם נדע לאהוב
17:00 אגדות הלבנה: חודש סיוון 2.6
20:30 למי יש יותר כבוד
21:00 סטנד אפ פרשת השבוע Underground - פרשת "שלח לך"
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית 4.6
הגרסה הירושלמית המופרעת לרומיאו ויוליה– טרגדיה סוחפת וקורעת לב
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית 4.5
הגרסה הירושלמית המופרעת לרומיאו ויוליה– טרגדיה סוחפת וקורעת לב
20:30 אלבום משפחתי- משפחת סובול
20:30 חולם בספרדית
20:00 פרשה (ארצ)ישראלית 27.5
20:00 ראש חודש סיוון
20:00 קריאת רשות 8.6
20:00 קריאת רשות 4.5
17:00 אגדות הלבנה: חודש אייר 12.5
17:00 אגדות הלבנה: חודש אייר 11.5
15:00 אגדות הלבנה: חודש אייר 7.5
17:00 אגדות הלבנה: חודש אייר 7.5
17:00 אגדות הלבנה: חודש אייר 4.5
20:00 ציונות ראש בראש: מפגש 1
20:00 מגילת רות: רות וחברותיה 14.5
20:00 מגילת רות: רות ונעמי 10.5
20:00 מגילת רות: רות המלקטת 3.5
20:30 פותח שער
20:30 סיפור פשוט
20:30 קלבת שבת- פרשת בחוקותי
21:00 סטנד אפ פרשת השבוע Underground - פרשת "בהר"
21:00 MADE IN JERUSALEM || מוסיקה
17:00 MADE IN JERUSALEM || הצגת ילדים
20:30 ענן עשן מעל ההר
21:00 נעלה לציון
21:30 MADE IN JERUSALEM || קולנוע
20:00 MADE IN JERUSALEM || ספרות
18:30 MADE IN JERUSALEM || דו שיח גלריה
17:00 MADE IN JERUSALEM || הצגת ילדים
22:00 MADE IN JERUSALEM || סטנד אפ וספוקן וורד
20:00 MADE IN JERUSALEM || שירה צעירה
20:30 אלבום משפחתי- משפחת שדה
19:00 הצעה לסדר 30.3
20:00 יקירתי, הרי ברוב המילים אין ממש
20:30 אלבום משפחתי- משפחת רובס
20:30 אלבום משפחתי- משפחת מדינה
20:00 פרשה ארצישראלית
21:30 צופים וזוכרים- פנים. יום. זיכרון 2015
20:00 אבות 2015 || מפגש שישי
20:00 אבות 2015 || מפגש חמישי
20:00 מקום ואתר
20:00 אבות 2015 || מפגש רביעי
20:00 אבות 2015 || מפגש שלישי
20:00 אבות 2015 || מפגש שני
20:00 אבות 2015 || מפגש ראשון
10:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 7.4 | 10:00
12:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 7.4 | 12:00
15:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 7.4 | 15:00
15:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 6.4 | 15:00
12:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 6.4 | 12:00
10:00 ים יבשה || סיפור יציאת מצרים - 6.4 | 10:00
19:00 וואלה מצחיק
20:00 ראש לחודש אייר
20:30 הלוויים בג'ינס
20:00 חמש נפשות
20:30 אין עלייך אחותי
20:00 "Good or Bad for the Jews?": Jewish Life During Interwar Poland
20:00 Messianists, Pragmatists and Patriots: Orthodox Jews and the Polish National Struggle
20:00 Myths, Legends and Realities: The Origins of Polish Jewry
19:00 הצעה לסדר
20:00 ראש חודש ניסן: קרבנות
20:00 בין מדרש לאמנות הציור
20:00 מכות מצרים
20:00 בדרך חזרה
20:00 בין יהדות ליוונות
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית
20:30 ינון מועלם ורוני סומק בין המוזיקה למילים
20:00 פרשה ארצישראלית
13:30 אגדות הלבנה: חודש אדר | 5.3 | 13:30
11:00 אגדות הלבנה: חודש אדר | 5.3 | 11:00
15:00 אגדות הלבנה: חודש אדר | 4.3 | 15:00
17:00 אגדות הלבנה: חודש אדר | 4.3 | 17:00
20:00 מהגרות
21:00 סטנד אפ פרשת השבוע -underground - עם שי אביבי
21:00 סטנד אפ פרשת השבוע -underground - פורים
20:30 קלבת שבת חוזרת! עם ג'קי לוי
20:00 יום הבוחר 15.3.15
20:00 יום הבוחר 10.3.15
20:00 יום הבוחר 4.3.15
20:30 סיפורו של כליזמר
17:00 תערוכת מה שבע?- 16.2
20:00 שיר השירים: מפגש ראשון 12.3.15
20:00 שיר השירים: מפגש שלישי 26.3.15
20:30 חגיגה מרוקאית עם נינו ביטון ותזמורת המגרב המארחים את מיכה שטרית, דיקלה ונסרין קדרי
21:00 ערב לכבוד ספרו של המשורר גלעד מאירי
20:00 שיר השירים: מפגש רביעי 1.4.15
20:00 שיר השירים: מפגש שני 19.3.15
20:30 בורא מול נברא: ערב מחווה למלחין אנדרה היידו
20:30 מתוק התפוח צמד הפרברים – המיטב
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית 17.2
הגרסה הירושלמית המופרעת לרומיאו ויוליה– טרגדיה סוחפת וקורעת לב
20:00 מגילת אסתר: גרסת הבמאי 3.3
20:00 מגילת אסתר: גרסת הבמאי 24.2
20:00 מגילת אסתר: גרסת הבמאי 17.2
20:00 מגילת אסתר: גרסת הבמאי 10.2
20:00 הכול פוליטי או הכול פילוסופיה? 26.2
20:00 הכול פוליטי או הכול פילוסופיה? 2.3
20:00 הכול פוליטי או הכול פילוסופיה? 12.2
20:00 הכול פוליטי או הכול פילוסופיה? 5.2
20:00 הגל הישראלי החדש 26.2
מפגשים עם הדור הבא של הקולנוע הישראלי
20:00 החוג הספרותי- הים שלנו
17:00 שיח גלריה: מה שבע?- 10.3
19:00 מה שבע?
20:00 פחונים וחלומות בין בגדד לחיפה
20:30 אלבום משפחתי- משפחת יובל
17:00 אגדות הלבנה: שבט 9.2
17:00 אגדות הלבנה: שבט 10.2
17:00 אגדות הלבנה: שבט 12.2
17:00 אגדות הלבנה: שבט 16.2
21:00 סטנד אפ - פרשת משפטים
17:00 אגדות הלבנה: חודש שבט 24.2
20:30 קולי אל אלוהים
20:30 קלבת שבת- לקראת פרשת יתרו
17:00 שרים לאילנות
20:30 עלילות גדי בארץ הפלאות -3.2
זה מה שקורה כשנופלים דרך מחילת הארנב אל ארץ הפלאות הירושלמית
21:00 טיש בשבט
20:30 שם טוב קאמרי 2.2
20:30 DIVINE ENCOUNTERS 1.2
20:00 DIVINE ENCOUNTERS 8.2
20:00 פרשה (ארצ)ישראלית: תצווה
יוצגו מקורות ארצישראליים קדומים – מוכּרים יותר או פחות – העוסקים בפרשה
20:00 Above and Beyond
20:00 התרמילאים- תחנה אחרונה: ללכת כי כולם הולכים
18:00 הבשורה על פי יהודה
20:00 ראש לחודש אדר: תרומות
20:30 השלושרות
21:00 סיפורים במונו- מירה עווד
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- ירדנה ארזי
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- ארקדי דוכין
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- אתי אנקרי
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- נורית גלרון
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- דודו טסה
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- שאנן סטריט ודודוש קלמס
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
23:00 סטודנט חופשי בבית אבי חי
מנוי סטודנט למופעים בבית אבי חי.
לרשימת האירועים המלאה
צפו בתוכניה החודשית

בית
אבי חי

יצירה
יהודית
ישראלית
מקורית

בית אבי חי בירושלים מקיים מדי חודש עשרות אירועים אשר מזמינים את המשתתפים בהם ליהנות משפע של יצירה, אמנות ומהזדמנויות להרחבת אופקים בתחומים שונים ומגוונים.

בית אבי חי מקיים פעילות אינטרנטית רחבה הכוללת כתבות, סרטונים, שידורים ישירים, תערוכות מקוונות וערוץ VOD. בית אבי חי נוסד על ידי קרן אבי חי בשנת 2007 ופועל בירושלים וברחבי הארץ.

בית אבי חי
המלך ג'ורג' 44
פינת רחוב קק"ל,
ירושלים
טלפון: 02-6215300
דוא"ל: info@bac.org.il

מאויב לאוהב

אלה ארזי //
20.3.13
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
בתנ"ך הוא ממיט אסונות על העם, ואילו בפולקלור הוא מצטייר כגומל חסדים. לקראת החג אלה ארזי מסבירה איך הפך אליהו, נביא הזעם הקנאי, לדוד החביב שמבקר אותנו בליל הסדר?

אליהו הנביא הוא אחד מגיבורי המקרא האהובים והנוכחים ביותר בפולקלור היהודי של מחזור השנה ומעגל החיים. הוא מבקר בבתים במוצאי שבת, בסוכות, בליל הסדר ובברית המילה. סביב דמותו הלכה ונרקמה במהלך הדורות יצירה רחבה וענפה של סיפורים, שירים, מחזות, אמנות פלסטית וחפצים שימושיים, אשר עיצבה את דמותו כזקן חביב הגומל צדקה וחסדים עם עניי ישראל, נלחם בעוולות חברתיות ומבשר על הגאולה באחרית הימים.

 

אך דמותו של אליהו במסורת העממית שונה באופן מהותי מהדמות העולה בסיפורי המקרא. במקרא מוצג אליהו כנביא זעם רושף, אשר רודף עד חורמה את כל העוברים על מצוות האל. עיקר עניינו הוא קנאותו לאמונה הצרופה באל אחד. במקום להתמקד בהצלת אנשים פשוטים ומחוסרי יכולת, הוא ממיט אסונות, רודף והורג בשם האמונה, ואגב כך גובה חללים רבים גם בקרב האנשים התמימים שאינם עוברים על מצוות האל.

נביא הזעם הקנאי. מיכאל סגן כהן

אליהו מצטייר במקרא כדמות מתנשאת. הוא פועל בשמו של האל, אך לא תמיד מחכה להוראות ממנו. הוא משתמש בכוחותיו העל טבעיים באופן דרמטי עד שנראה שבבואת האל משתקפת היטב מתוך דמותו. אולי בשל כך מורכב שמו משמות האל בלבד: "אל" ו"יהו".

 

אש ומים
אחת הדוגמאות המובהקות בעניין זה היא החייאת בן האלמנה מצרפת. אליהו מבצע נס שכמותו לא היה במקרא. לאחר שהוא פונה לאל בדברים: "תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ", נאמר: "וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי " (מלכים א'  י"ז, כ"א-כ"ב). כאשר אליהו רוצה לגרום לאחאב בן עמרי מלך ישראל להפסיק לעבוד את הבעל נאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ... אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל... אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי" (מלכים א' י"ז, א'). אליהו מאיים להביא בצורת, וכמו מצווה על האל לסייע בידיו לממש את איומו.  

 

הבצורת ממיטה סבל רב על העם הפשוט, אך תוצאה זאת אינה מטריד את אליהו משום שהוא מרוכז בקנאותו ומשום שבאופן אישי הוא מסודר - הוא מתבודד בנחל כרית אשר על פני הירדן, זוכה לשתות משפעת מימיו ומקבל מדי יום לחם ובשר מהעורבים (מלכים א' י"ז, ב'-ז'). בניגוד לעם, אליהו שבע, והוא אפילו לא צריך לתור אחר מזונו בעצמו.

 

כאשר מתייבש הנחל עובר אליהו לעיר צרפת אשר בצידון ומתפרנס בעזרת אשה אלמנה. שוב אין הוא דואג בעצמו למזונותיו ויש מי שידאג לו. כלכלתו בידי אשה אלמנה נראית תמוהה עד מאוד: מדוע איש האלוהים רב העוצמה נשען על אשה אלמנה, המכלכלת בדוחק את עצמה ואת בנה, ומדוע הוא גוזל מהשניים את פת לחמם? לא זאת בלבד - גם פנייתו אליה אינה ג'נטלמנית במיוחד: "עֲשִֹי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה... וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִֹי בָּאַחֲרֹנָה" (מלכים א' י"ז, י"ג).

 

האמן הישראלי מיכאל סגן-כהן (1999-1944) היטיב לתמצת את דמותו המקראית של אליהו הנביא כפי שהיא מצטיירת בספר מלכים: אליהו יושב מכונס בתוך עצמו, כמי שאינו מתעניין בזולת אלא במטרותיו בלבד, פניו אל האש וגבו אל המים. האש מלווה את חייו בנסים שונים (הורדת אש מן השמים על הר הכרמל, מלכים א' י"ח, ט"ו-מ'); השריפה החוזרת ונשנית של שליחי המלך אחזיה (מלכים ב' א', ג'-י"ד); העלייה השמימה ברכב אש (מלכים ב' ב', י"א),  ומסמלת את אישיותו הדרמטית והקנאית. המים, לעומת זאת, מסמלים חסד ומתן חיים, ותכונות אלו יאפיינו את אליהו רק ביצירה המאוחרת של המסורת העממית.

 

כזכור, בסיפור המקראי מנע אליהו את המים מכל תושבי הארץ כאשר הביא בצורת. הכסות הלבנה של אליהו מסתירה את אישיותו הרושפת, וזו מתגלה רק בפניו המפויחות ובלשונות האש הבוערות בזקנו. הכסות הלבנה כמו מעידה עליו שהוא מחנך את העם ומוביל אותו בדרכי שלום, אך הפנים שלו מלמדים שהוא שבוי בקנאותו. ברכיו של אליהו יוצרות את צורת לוחות הברית, בהתאם לכינויו "מלאך הברית" (מלאכי ג', א'). יש בכך אף רמז לדמיון בינו ובין משה, ששניהם נפגשו עם אלוהים על הר חורב. ובכל זאת בולט הניגוד בין שתי הדמויות: חייו של משה מלווים בנסים הקשורים במים, ואילו חייו של אליהו מלווים בנסים הקשורים באש. משה הביא לעם את לוחות הברית בעקבות המפגש עם אלוהים על הר חורב, ואילו אליהו פוטר מתפקיד הנביא במעמד זה - מיד לאחר המפגש בהר חורב מבקש ממנו אלוהים למשוח את אלישע כנביא תחתיו ולהשאיר בישראל: "שִׁבְעַת אֲלָפִים:  כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ" (מלכים א' י"ט, י"ח).

 

מבשר הגאולה
המהפך של אליהו מתחיל בספר מלאכי, והוא מורחב ומודגש מספרות חז"ל ואילך. אלוהים אומר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג', כ"ג-כ"ד). אליהו מתגלה בפסוק זה לא רק כמבשר הגאולה, אלא גם כמי שיביא לפיוס בין הבריות. חז"ל התרשמו מאוד מאישיותו של הנביא בעתיד לבוא, והבליטו אותה במאמריהם.

פן נקמני. מכלול המבורג, 1434

במאה ה-15 החלו באשכנז במנהג פתיחת הדלת לאליהו הנביא בעת אמירת הפיוט "שפוך חמתך". יהודי אשכנז נהגו לפתוח את הדלת מתוך תקווה ממשית שהגאולה תגיע בשנה זו. הם סבלו מאוד מהאנטישמיות, שהלכה וגברה במיוחד בעונת הפסח בעקבות עלילות הדם. הם לא יכלו לחכות "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", וביקשו את הגאולה השנה, בהסתמך על המאמר התלמודי: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (תלמוד בבלי, ראש השנה י"א, ע"ב). כיוון שאליהו לא הגיע, נטבע באשכנז הביטוי "בוקר טוב אליהו", שכוונתו: חיכינו מעל המצופה, הגיע הבוקר, האסונות מתחדשים ואין גואל.

 

בידינו כמה הגדות אשכנזיות מאוירות מן המאה ה-15 ואילך, שבהן מופיע אליהו הנביא כמבשר הגאולה לצד הפיוט "שפוך חמתך". במכלול המבורג מופיע אליהו תוקע בשופר ורכוב על החמור המשיחי, לפניו הולך המשיח ויחד הם מתקדמים לעבר ירושלים השמימית. בתחתית האיור ניתן לראות את האנשים הקמים לתחייה מתוך קבריהם. באיורים אחרים מופיע אליהו בלוויית המשיח ו/או החמור המשיחי בפתח אחד הבתים הפרטיים, לדוגמה, בהגדת וושינגטון, שאוירה על ידי יואל בן שמעון בפירנצה, 1478.

למרות שאליהו הצטייר בספר מלאכי כדמות שוחרת שלום, בחרו יהודי אשכנז להתמקד בפן הנקמני והקנאי שבאישיותו. הפיוט "שפוך חמתך" קורא לגאולה נוקמת, ומסתיים במילים:  "תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'". לכן, בעת קריאת הפיוט מזמינים את אליהו לבוא לחולל באופן מעשי נקמה בגויים. לכבוד בואו נהגו למזוג לו כוס יין, ואף שכיום מנהג זה  שגור בקהילות ישראל הוא עורר בעבר תמיהה רבה בקרב קהילות המזרח, שלא סבלו מאנטישמיות.

 

בספרו "שתי הלחם" מסכם ר' משה חגיז (ירושלים 1672-ביירות 1751) בקצרה שאלה שהופנתה אליו לפני שהוא גוער בשואל על זלזולו במנהגי האשכנזים: "על מה סמכו בקצת קהילות קודש מאשכנז ואטליא... בליל פסח בהתחלת הסדר מכינים כוס אחד וממלאים אותו יין ואומרים זה הכוס הוא לאליהו הנביא. ואחר גמר הסדר מתקנין המיטה שהסבו לבעל הבית ומניחין הכוס מלא יין ואומרים עליו לשם אליהו. שבעיניך נראה כדבר זר אצל ישראל מפני שאין לו שורש וענף. ומאן דכר שמיה דאליהו הכא בליל פסח [ומה הקשר בכלל בין אליהו לליל פסח] ואינו אלא כניחוש [כישוף] נשים והבליהם" (שם, סימן מ"ו). דבר נוסף שאנו לומדים ממקור זה הוא שלא רק כוס יין הציעו לאליהו, אלא גם מיטה.

 

סיבה אפשרית לקריאה לאליהו דווקא נמצאת באמונה ש"יום שנסתלק (עלה בארמית) בו אליהו הועמד מלך ברומי" (ירושלמי עבודה זרה ל"ט ע"ג, א'). עלייתו הפלאית של אליהו הפכה את רומי לממלכה מבוססת. היהודים באירופה בימי הביניים כינו את הנצרות המעוללת רע בשם "רומי". בליל הסדר מוזמן אליהו לתקן את אשר קלקל: להושיע את העם מגלות רומי. עיקרון דומה מנחה את הזמנתו לברית המילה. בקובץ המדרשים פרקי דרבי אליעזר (מאה 8-7) מסופר שאליהו, שיצא למדבר לאחר שהרג את נביאי הבעל, התלונן לפני ה': "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א' י"ט, י"ד). אליהו טען שבני ישראל זנחו את מצוות ברית המילה, ועל כך ענה לו ה': "חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך" (שם, פרק כ"ח). אליהו מוזמן לבוא לכל אחת מבריתות המילה כדי להיווכח שבני ישראל לא זנחו את מצוות האל, והוא הפליג בקטרוגו.
איור לספרו של רפאל ספורטה
ברבות השנים הלכה והתעצמה דמותו החביבה ושוחרת השלום של אליהו הנביא ביצירה העממית. הסיבות המקוריות להזמנת אליהו הקנאי והנקמני לליל הסדר ולברית המילה נשכחו, והוחלפו בהזמנת סב חביב ואוהב ילדים, המגן עליהם בשעתם המסוכנת בברית המילה ומבקר אותם בסיומו של ליל הסדר, שותה כוסו, נושק להם ונעלם.