BETA
בית אבי חי // יצירה יהודית - ישראלית מקורית
לוח אירועים
א ב ג ד ה ו ש
17:00 סיור- סיפור- ציור בתערוכת הקריקטורות
17:00 אגדות הלבנה: טבת 13.1
17:00 אגדות הלבנה: טבת 12.1
17:00 אגדות הלבנה: טבת 8.1
17:00 אגדות הלבנה: טבת 5.1
17:00 אגדות הלבנה: טבת 19.1
20:30 השלושרות
20:00 החוג הספרותי- הים שלנו
21:00 סטנד אפ - פרשת ויחי
09:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה לילדים בבית אבי חי 23.12 09:30
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
18:30 נס לא קרה לנו?
מועצת הצעירים העירונית ובית אבי חי מזמינים אתכם:
17:00 אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - שיח גלריה
אוצר: אסף גמזו
17:00 אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - שיח גלריה
אוצר: אסף גמזו
20:00 פנים שוחקות לאגדה
אירוע לרגל הוצאתו המחודשת של ספר האגדה
19:00 הגל הישראלי החדש
מפגשים עם הדור הבא של הקולנוע הישראלי
20:30 שירת הים התיכון
פיוטים מרחבי אגן הים התיכון
12:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה בבית אבי חי 23.12 12:30
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
09:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה לילדים בבית אבי חי 22.12 09:30
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
12:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה לילדים בבית אבי חי 22.12 12:30
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
12:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה לילדים בבית אבי חי 21.12 12:30
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
09:30 תאירו את זה הלאה || חנוכה לילדים בבית אבי חי
משחק תאטרלי עם משימות מפתיעות והרבה אור
20:00 ראש חודש טבת: אחים
מנחה: פרופ' אביגדור שנאן
20:00 פרשה (ארצ)ישראלית 08.12
עורך ומנחה: פרופ' אביגדור שנאן
16:30 סיור-סיפור-ציור בתערוכה איזהו גיבור? 31.12
מפגש מיוחד לילדים והורים
16:30 סיור-סיפור-ציור בתערוכה איזהו גיבור? 7.12
מפגש מיוחד לילדים והורים
17:00 אגדות הלבנה: כסלו 15.12
חושך ואור
17:00 אגדות הלבנה: כסלו 10.12
חושך ואור
17:00 אגדות הלבנה: כסלו 8.12
חושך ואור
17:00 אגדות הלבנה: כסלו 4.12
חושך ואור
20:00 פתאום קם אדם בבקר
ערב בעקבות שירתו של אמיר גלבוע
20:30 אפרים שמיר - יוצא מהמסלול
עיבודים קאמריים חדשים לשיריו של אפרים שמיר
20:00 סוס אחד נכנס לְבָּר
הסופר דויד גרוסמן משוחח עם בלהה בן אליהו
21:00 סיפורים במונו- אתי אנקרי
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- נורית גלרון
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- דודו טסה
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- שאנן סטריט ודודוש קלמס
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
21:00 סיפורים במונו- עמיר בניון
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
18:00 אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר?
אוצר: אסף גמזו
19:00 הגל הישראלי החדש
מפגשים עם הדור הבא של הקולנוע הישראלי
21:00 שחור על גבי שחור
ערב לכבוד ספר הביכורים של המשוררת עדי קיסר
20:30 באבארוק
טקסטים, פיוטים ולחנים אתניים במעטפת סאונד של רוק מערבי
21:00 סיפורים במונו - רמי פורטיס
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
19:00 סיגד ישראלי
חגיגה לרגל חג הסיגד, חיבור בין מסורת יהדות אתיופיה לתרבות הישראלית
21:00 תל אביבים והסטנד אפ שלהם: פרשת וישלח
גיל קופטש מנצח על נבחרת אמני סטנד אפ, שיצאו מפרשת השבוע לפרשות ולשריטות שלהם
20:30 עלילות גדי בארץ הפלאות - 25.11
זה מה שקורה כשנופלים דרך מחילת הארנב אל ארץ הפלאות הירושלמית
20:00 ראש לחודש כסלו: לבן הארמי
נדבר על גירוש הגר וישמעאל באמנות ועל דמותו של ישמעאל בין אסלאם ליהדות
20:30 אנשי הגשם
ערב מיוחד המוקדש לשירי המשוררת והפזמונאית רחל שפירא
20:00 פרשה (ארצ)ישראלית 17.11
עורך ומנחה: פרופ' אביגדור שנאן
20:00 ניצבת 19.11
ערב לכבוד ספרו החדש של א"ב יהושע
21:00 ג'אז בעברית - מאה לסשה
מופע חגיגי לרגל מלאות מאה שנים להולדתו של גדול מלחיני הזמר העברי, סשה ארגוב.
21:00 ג'אז בעברית Doo-wop Girls שרות שוקולד מנטה מסטיק
מופע הייחודי חווה לשלישיית בנות אחרת: שוקולד מנטה מסטיק.
20:00 עלים אדומים 13.11
מפגש מיוחד שבו יוקרן הסרט ולאחריו תתקיים שיחה.
21:00 ג'אז בעברית - הבראסרי בשירי מחתרות
הזמרת והמלחינה שירה ז' כרמל, המעבדת אור סיני ותזמורת יגישו עיבודים חדשים ורעננים
21:00 תל אביבים והסטנד אפ שלהם: פרשת חיי שרה
גיל קופטש מנצח על נבחרת אמני סטנד אפ, שיצאו מפרשת השבוע לפרשות ולשריטות שלהם
20:00 התנ"ך באמנות -3.12
משה – מלידה ועד פרדה
20:00 התנ"ך באמנות - 26.11
עקדת יצחק – מיהו הקורבן?
20:00 התנ"ך באמנות - 19.11
"גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ"
20:00 התנ"ך באמנות - 12.11
בריאה כפולה, פיתוי וגירוש
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית 2.12
הגרסה הירושלמית המופרעת לרומיאו ויוליה– טרגדיה סוחפת וקורעת לב
20:30 רומנו וברוריה – קומדיה קבצנית 11.11
הגרסה הירושלמית המופרעת לרומיאו ויוליה– טרגדיה סוחפת וקורעת לב
21:00 סיפורים במונו- קרן אן
הסדרה הפופולארית "סיפורים במונו" חוזרת לעונה רביעית, בהנחייתו של יואב קוטנר.
17:00 אגדות הלבנה: חשוון 20.11
אגדות הלבנה - חשוון: חודש הגשם
17:00 אגדות הלבנה: חשוון 17.11
אגדות הלבנה - חשוון: חודש הגשם
17:00 אגדות הלבנה: חשוון 12.11*
אגדות הלבנה - חשוון: חודש הגשם
17:00 אגדות הלבנה: חשוון 5.11
אגדות הלבנה - חשוון: חודש הגשם
23:01 מים גנובים ימתקו
סדנת כתיבה בהשראת ספר משלי לסטודנטים וצעירים
20:00 כותבים מבראשית
סדנה לכתיבה יוצרת בעקבות פרשות השבוע של ספר בראשית
20:30 נימי הנשמה
מופע מרגש הפורט על נימי הנשמה
20:30 קלבת שבת *עם ג'קי לוי 16.12
למה סיפור חנוכה לא מופיע בתנ"ך? על מה באמת חלם יוסף? ואיך כל זה קשור לשמן?
20:30 קלבת שבת *בלי ג'קי לוי 6.11
אברהם אבינו כמו שאף פעם לא ראיתם: מה באמת קרה בעקדת יצחק, ואיך זה משפיע עלינו?
09:30 תחרות דגמי סוכות-מצביעים לסוכה החביבה עליכם
בוחרים את הסוכה החביבה עליכם ועוזרים לה לזכות בפרס
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב | 2014
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
20:00 הדמוקרטיה הישראלית – תמונת מצב
אירוע לציון יום הזיכרון ליצחק רבין
16:30 סיור-פיוט-ציור בתערוכה 30.10
מפגש מיוחד לילדים ולהורים
20:00 הים שלנו
בסדרת המפגשים הקרובה של החוג הספרותי נתחקה אחר הסיפור שמספרים דימויי הימים שלנו
10:30 סוכות לכל המשפחה 12.10 | 2014
סדנאות לכל המשפחה במסגרת אירועי סוכות מדברות 7#
10:30 סוכות לכל המשפחה 14.10 | 2014
סדנאות לכל המשפחה במסגרת אירועי סוכות מדברות 7#
10:30 סוכות לכל המשפחה 13.10 | 2014
סדנאות לכל המשפחה במסגרת אירועי סוכות מדברות 7#
20:00 Moses: A Powerful Silence - 4.11
A three-part series
16:30 סיור-פיוט-ציור בתערוכה
מפגש מיוחד לילדים ולהורים
20:30 מוריס אלמדיוני ונטע אלקיים
מחווה לגדולות הזמרות היהודיות-אלג'יראיות, רנט ל'אוראנז ולין מונטי
20:00 פרשה (ארצ)ישראלית-22.10
עורך ומנחה: פרופ' אביגדור שנאן
20:00 ראש לחודש חשוון: ישמעאל
נדבר על גירוש הגר וישמעאל באמנות ועל דמותו של ישמעאל בין אסלאם ליהדות
20:00 Moses: A Powerful Silence - 28.10
A three-part series
20:00 Moses: A Powerful Silence - 21.10
A three-part series
11:00 סיפורי בראשית - 31.10
"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ... אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" - זהות, ארץ, מולדת
11:00 סיפורי בראשית - 24.10
"וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" – ברית הקשת
11:00 סיפורי בראשית - 17.10
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – על בריאה והתחלה
15:30 אגדות הלבנה || תשרי
משפט האישה והרוח - 13.10 | 15:30
13:30 אגדות הלבנה || תשרי
משפט האישה והרוח - 13.10 | 13:30
15:30 אגדות הלבנה || תשרי
משפט האישה והרוח - 12.10 | 15:30
13:30 אגדות הלבנה || תשרי
משפט האישה והרוח - 12.10 | 13:30
20:00 הבל והבלים - 5.10
הבל הבלים באמנות
17:00 מעורב ירושלמי - סיור 1.10
סיור בשוק מחנה יהודה ובשכונת נחלאות. כולל טעימות.
20:30 שוב נתחיל מחדש 1.10
סיור חווייתי בהר ציון וברובע היהודי בליווי קטעי מקורות, ספרות ושירה.
20:00 אחרי החגים
בסיפורים אישיים על דחיינות, על ההשלכות שלה לטוב ולרע ועל האמונה שיהיה בסדר
21:00 פסטיבל הפיוט 2014 - מופע חותם
בשעת הנעילה
22:15 חפלה עירקית
עם תזמורת פירקת אל נור והזמר יוסי בגדדי
21:45 האנסמבל הקולי הנשי עָלְמַיָּא
פיוטים מרחבי העולם בעיבודים מקוריים
20:15 עוד יום יבוא
תזמורת פירקת אלנור (הלהבה) במחווה לגדולי המוסיקאים היהודים ממדינות ערב
19:00 בדרך מטהראן אל המקדש
אייל סעיד מאני ואנסמבל מכילתא במופע סוּפי-פרסי-יהודי
18:00 מבט מעורר מחשבה על גדולי המוסיקאים היהודים במגרב ובמשרק
סדנה עם קפה גיברלטר
צפו בתוכניה החודשית

בית
אבי חי

יצירה
יהודית
ישראלית
מקורית

בית אבי חי בירושלים מקיים מדי חודש עשרות אירועים אשר מזמינים את המשתתפים בהם ליהנות משפע של יצירה, אמנות ומהזדמנויות להרחבת אופקים בתחומים שונים ומגוונים.

בית אבי חי מקיים פעילות אינטרנטית רחבה הכוללת כתבות, סרטונים, שידורים ישירים, תערוכות מקוונות וערוץ VOD. בית אבי חי נוסד על ידי קרן אבי חי בשנת 2007 ופועל בירושלים וברחבי הארץ.

בית אבי חי
המלך ג'ורג' 44
פינת רחוב קק"ל,
ירושלים
טלפון: 02-6215300
דוא"ל: info@bac.org.il

מאויב לאוהב

אלה ארזי //
20.3.13
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
בתנ"ך הוא ממיט אסונות על העם, ואילו בפולקלור הוא מצטייר כגומל חסדים. לקראת החג אלה ארזי מסבירה איך הפך אליהו, נביא הזעם הקנאי, לדוד החביב שמבקר אותנו בליל הסדר?

אליהו הנביא הוא אחד מגיבורי המקרא האהובים והנוכחים ביותר בפולקלור היהודי של מחזור השנה ומעגל החיים. הוא מבקר בבתים במוצאי שבת, בסוכות, בליל הסדר ובברית המילה. סביב דמותו הלכה ונרקמה במהלך הדורות יצירה רחבה וענפה של סיפורים, שירים, מחזות, אמנות פלסטית וחפצים שימושיים, אשר עיצבה את דמותו כזקן חביב הגומל צדקה וחסדים עם עניי ישראל, נלחם בעוולות חברתיות ומבשר על הגאולה באחרית הימים.

 

אך דמותו של אליהו במסורת העממית שונה באופן מהותי מהדמות העולה בסיפורי המקרא. במקרא מוצג אליהו כנביא זעם רושף, אשר רודף עד חורמה את כל העוברים על מצוות האל. עיקר עניינו הוא קנאותו לאמונה הצרופה באל אחד. במקום להתמקד בהצלת אנשים פשוטים ומחוסרי יכולת, הוא ממיט אסונות, רודף והורג בשם האמונה, ואגב כך גובה חללים רבים גם בקרב האנשים התמימים שאינם עוברים על מצוות האל.

נביא הזעם הקנאי. מיכאל סגן כהן

אליהו מצטייר במקרא כדמות מתנשאת. הוא פועל בשמו של האל, אך לא תמיד מחכה להוראות ממנו. הוא משתמש בכוחותיו העל טבעיים באופן דרמטי עד שנראה שבבואת האל משתקפת היטב מתוך דמותו. אולי בשל כך מורכב שמו משמות האל בלבד: "אל" ו"יהו".

 

אש ומים
אחת הדוגמאות המובהקות בעניין זה היא החייאת בן האלמנה מצרפת. אליהו מבצע נס שכמותו לא היה במקרא. לאחר שהוא פונה לאל בדברים: "תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ", נאמר: "וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי " (מלכים א'  י"ז, כ"א-כ"ב). כאשר אליהו רוצה לגרום לאחאב בן עמרי מלך ישראל להפסיק לעבוד את הבעל נאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ... אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל... אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי" (מלכים א' י"ז, א'). אליהו מאיים להביא בצורת, וכמו מצווה על האל לסייע בידיו לממש את איומו.  

 

הבצורת ממיטה סבל רב על העם הפשוט, אך תוצאה זאת אינה מטריד את אליהו משום שהוא מרוכז בקנאותו ומשום שבאופן אישי הוא מסודר - הוא מתבודד בנחל כרית אשר על פני הירדן, זוכה לשתות משפעת מימיו ומקבל מדי יום לחם ובשר מהעורבים (מלכים א' י"ז, ב'-ז'). בניגוד לעם, אליהו שבע, והוא אפילו לא צריך לתור אחר מזונו בעצמו.

 

כאשר מתייבש הנחל עובר אליהו לעיר צרפת אשר בצידון ומתפרנס בעזרת אשה אלמנה. שוב אין הוא דואג בעצמו למזונותיו ויש מי שידאג לו. כלכלתו בידי אשה אלמנה נראית תמוהה עד מאוד: מדוע איש האלוהים רב העוצמה נשען על אשה אלמנה, המכלכלת בדוחק את עצמה ואת בנה, ומדוע הוא גוזל מהשניים את פת לחמם? לא זאת בלבד - גם פנייתו אליה אינה ג'נטלמנית במיוחד: "עֲשִֹי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה... וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִֹי בָּאַחֲרֹנָה" (מלכים א' י"ז, י"ג).

 

האמן הישראלי מיכאל סגן-כהן (1999-1944) היטיב לתמצת את דמותו המקראית של אליהו הנביא כפי שהיא מצטיירת בספר מלכים: אליהו יושב מכונס בתוך עצמו, כמי שאינו מתעניין בזולת אלא במטרותיו בלבד, פניו אל האש וגבו אל המים. האש מלווה את חייו בנסים שונים (הורדת אש מן השמים על הר הכרמל, מלכים א' י"ח, ט"ו-מ'); השריפה החוזרת ונשנית של שליחי המלך אחזיה (מלכים ב' א', ג'-י"ד); העלייה השמימה ברכב אש (מלכים ב' ב', י"א),  ומסמלת את אישיותו הדרמטית והקנאית. המים, לעומת זאת, מסמלים חסד ומתן חיים, ותכונות אלו יאפיינו את אליהו רק ביצירה המאוחרת של המסורת העממית.

 

כזכור, בסיפור המקראי מנע אליהו את המים מכל תושבי הארץ כאשר הביא בצורת. הכסות הלבנה של אליהו מסתירה את אישיותו הרושפת, וזו מתגלה רק בפניו המפויחות ובלשונות האש הבוערות בזקנו. הכסות הלבנה כמו מעידה עליו שהוא מחנך את העם ומוביל אותו בדרכי שלום, אך הפנים שלו מלמדים שהוא שבוי בקנאותו. ברכיו של אליהו יוצרות את צורת לוחות הברית, בהתאם לכינויו "מלאך הברית" (מלאכי ג', א'). יש בכך אף רמז לדמיון בינו ובין משה, ששניהם נפגשו עם אלוהים על הר חורב. ובכל זאת בולט הניגוד בין שתי הדמויות: חייו של משה מלווים בנסים הקשורים במים, ואילו חייו של אליהו מלווים בנסים הקשורים באש. משה הביא לעם את לוחות הברית בעקבות המפגש עם אלוהים על הר חורב, ואילו אליהו פוטר מתפקיד הנביא במעמד זה - מיד לאחר המפגש בהר חורב מבקש ממנו אלוהים למשוח את אלישע כנביא תחתיו ולהשאיר בישראל: "שִׁבְעַת אֲלָפִים:  כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ" (מלכים א' י"ט, י"ח).

 

מבשר הגאולה
המהפך של אליהו מתחיל בספר מלאכי, והוא מורחב ומודגש מספרות חז"ל ואילך. אלוהים אומר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג', כ"ג-כ"ד). אליהו מתגלה בפסוק זה לא רק כמבשר הגאולה, אלא גם כמי שיביא לפיוס בין הבריות. חז"ל התרשמו מאוד מאישיותו של הנביא בעתיד לבוא, והבליטו אותה במאמריהם.

פן נקמני. מכלול המבורג, 1434

במאה ה-15 החלו באשכנז במנהג פתיחת הדלת לאליהו הנביא בעת אמירת הפיוט "שפוך חמתך". יהודי אשכנז נהגו לפתוח את הדלת מתוך תקווה ממשית שהגאולה תגיע בשנה זו. הם סבלו מאוד מהאנטישמיות, שהלכה וגברה במיוחד בעונת הפסח בעקבות עלילות הדם. הם לא יכלו לחכות "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", וביקשו את הגאולה השנה, בהסתמך על המאמר התלמודי: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (תלמוד בבלי, ראש השנה י"א, ע"ב). כיוון שאליהו לא הגיע, נטבע באשכנז הביטוי "בוקר טוב אליהו", שכוונתו: חיכינו מעל המצופה, הגיע הבוקר, האסונות מתחדשים ואין גואל.

 

בידינו כמה הגדות אשכנזיות מאוירות מן המאה ה-15 ואילך, שבהן מופיע אליהו הנביא כמבשר הגאולה לצד הפיוט "שפוך חמתך". במכלול המבורג מופיע אליהו תוקע בשופר ורכוב על החמור המשיחי, לפניו הולך המשיח ויחד הם מתקדמים לעבר ירושלים השמימית. בתחתית האיור ניתן לראות את האנשים הקמים לתחייה מתוך קבריהם. באיורים אחרים מופיע אליהו בלוויית המשיח ו/או החמור המשיחי בפתח אחד הבתים הפרטיים, לדוגמה, בהגדת וושינגטון, שאוירה על ידי יואל בן שמעון בפירנצה, 1478.

למרות שאליהו הצטייר בספר מלאכי כדמות שוחרת שלום, בחרו יהודי אשכנז להתמקד בפן הנקמני והקנאי שבאישיותו. הפיוט "שפוך חמתך" קורא לגאולה נוקמת, ומסתיים במילים:  "תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'". לכן, בעת קריאת הפיוט מזמינים את אליהו לבוא לחולל באופן מעשי נקמה בגויים. לכבוד בואו נהגו למזוג לו כוס יין, ואף שכיום מנהג זה  שגור בקהילות ישראל הוא עורר בעבר תמיהה רבה בקרב קהילות המזרח, שלא סבלו מאנטישמיות.

 

בספרו "שתי הלחם" מסכם ר' משה חגיז (ירושלים 1672-ביירות 1751) בקצרה שאלה שהופנתה אליו לפני שהוא גוער בשואל על זלזולו במנהגי האשכנזים: "על מה סמכו בקצת קהילות קודש מאשכנז ואטליא... בליל פסח בהתחלת הסדר מכינים כוס אחד וממלאים אותו יין ואומרים זה הכוס הוא לאליהו הנביא. ואחר גמר הסדר מתקנין המיטה שהסבו לבעל הבית ומניחין הכוס מלא יין ואומרים עליו לשם אליהו. שבעיניך נראה כדבר זר אצל ישראל מפני שאין לו שורש וענף. ומאן דכר שמיה דאליהו הכא בליל פסח [ומה הקשר בכלל בין אליהו לליל פסח] ואינו אלא כניחוש [כישוף] נשים והבליהם" (שם, סימן מ"ו). דבר נוסף שאנו לומדים ממקור זה הוא שלא רק כוס יין הציעו לאליהו, אלא גם מיטה.

 

סיבה אפשרית לקריאה לאליהו דווקא נמצאת באמונה ש"יום שנסתלק (עלה בארמית) בו אליהו הועמד מלך ברומי" (ירושלמי עבודה זרה ל"ט ע"ג, א'). עלייתו הפלאית של אליהו הפכה את רומי לממלכה מבוססת. היהודים באירופה בימי הביניים כינו את הנצרות המעוללת רע בשם "רומי". בליל הסדר מוזמן אליהו לתקן את אשר קלקל: להושיע את העם מגלות רומי. עיקרון דומה מנחה את הזמנתו לברית המילה. בקובץ המדרשים פרקי דרבי אליעזר (מאה 8-7) מסופר שאליהו, שיצא למדבר לאחר שהרג את נביאי הבעל, התלונן לפני ה': "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א' י"ט, י"ד). אליהו טען שבני ישראל זנחו את מצוות ברית המילה, ועל כך ענה לו ה': "חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך" (שם, פרק כ"ח). אליהו מוזמן לבוא לכל אחת מבריתות המילה כדי להיווכח שבני ישראל לא זנחו את מצוות האל, והוא הפליג בקטרוגו.
איור לספרו של רפאל ספורטה
ברבות השנים הלכה והתעצמה דמותו החביבה ושוחרת השלום של אליהו הנביא ביצירה העממית. הסיבות המקוריות להזמנת אליהו הקנאי והנקמני לליל הסדר ולברית המילה נשכחו, והוחלפו בהזמנת סב חביב ואוהב ילדים, המגן עליהם בשעתם המסוכנת בברית המילה ומבקר אותם בסיומו של ליל הסדר, שותה כוסו, נושק להם ונעלם.