רואים את הקולות

הסרטים המוקרנים:
 

שערי רצון


 

 

 

 

 

 

 

 

 

במציאות הדוהרת קדימה, הפיוטים והמנגינות של קהילות שונות הולכים ומשתנים, חלקם 

כמעט ונעלמים. עזרא ברנע, פייטן, חוקר ומורה בחסד, הקליט עד היום את פיוטיהן של 27 קהילות כדי לשמר למען הדורות הבאים את מה שהיה פעם, את המקור. מה מניע אדם להתמסר כל כולו לתיעוד ולשימור? זהו סיפורו של שומר הפיוטים.
בימוי: רון עופר, 2014

 

 

מטה אהרון

 

 

בכל מה שקשור למסורת הפיוט התימנית אהרון עמרם הוא שמרן המקפיד על קלה כעל חמורה. עם זאת הוא מצליח לבטא את רוח הזמן וכותב לחנים חדשים לפיוטי תימן. בניו, שחר ולירון, מפתחים קריירות מוזיקליות עצמאיות ומעניקים פרשנות משלהם לפיוטי תימן ולדרכו של אביהם. הוא ובניו חולקים, כל אחד בדרכו, את הצורך העז לשמר את המסורת ולקרב אותה לקהלים שונים ומגוונים.

בימוי: רון עופר, 2014

 

 

כיסופים 

 

 

האחים מוסקל, מוזיקאים ויוצרים יוצאי חסידות ויז'ניץ, התאספו יחד לשיר מהניגונים המיוחדים לחסידות. הם מגלים את היופי והעומק בניגוני החסידות הממשיכים ללוות כל אחד מהם בחייו, גם לאחר שעזבו את החצר החסידית ופנו לדרך אחרת.

בימוי: משה חורי, 2014

 

 

סיפור פיוט 

 

 

האנשים מאחורי הקולות: אנסמבל הפיוט של מכון בן צבי. פעם בשבועיים מתכנסים להם ליצן רפואי, מודד מקרקעין, עורך דין, חקלאי, בנקאי ומוזיקאי ושרים פיוט. מהמפגש המיוחד הזה, העטוף בצלילים ובקולות עתיקים חדשים, התפתחו עם השנים חברות אמיצה וקריירה מוזיקלית מקצועית משותפת. הסרט מציץ אל חייהם האישיים של חברי הקבוצה ואל הרקע שממנו הם באים, אל המפגש, החזרות, המופעים ותהליכי הלימוד מול גדולי הפייטנים בישראל.

בימוי: שמיר אלבז, 2014

 

 

משה חבושה סרט מסע 

 

 

סרט המציג את עולם הפיוט שאליו נחשף משה חבושה בילדותו, עולם שסחף אותו ופתח בפניו עולמות חדשים של מילים וצלילים. כיום נחשב משה חבושה לאחד מגדולי הפייטנים במסורת הספרדית-ירושלמית ולממשיך דרכם של דור הענקים, המוזיקאים שעלו ארצה בשנות החמישים ממדינות ערב.

בימוי: רון עופר, 2014

 

 

האוצר של נשות קוצ'ין

 

 

בקוצ'ין שבהודו, מקומה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, התחנכו הבנות והבנים באופן שוויוני. כך זכו גם הנשים באוצר של לימוד שירת הקודש. 
שבע נשים מספרות, שרות ונזכרות באבא ובאימא, שהיו מעירים אותן בבוקר שבת בקוצ'ין; ב"מורי", שדאג שידעו את שפת הקודש והשירה בעל פה; בישיבה יחד סביב השולחן; באימותיהן, שכה חשוב היה להן שישמרו את מורשתן. אך זה אינו רק סיפור נוסטלגי: הנשים הללו לא השאירו את שירת הקודש בעבר. הן משמרות אותה, משנות אותה, מתחזקות ממנה, נהנות ממנה ומנסות להעבירה הלאה, לילדיהן ולנכדיהן.

בימוי: אורית פוקס, 2013

 

עורכת ומפיקה אומנותית : טליה בר   

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי