חי בעולם הפיוט: על הרב חיים לוק, מגדולי הפייטנים בני דורנו

לחיי המהפכה: פסטיבל הפיוט של בית אבי חי חוגג עשור

social
facebook whatsup email tweeter
איתן בקרמן //
30.6.14
לחיי המהפכה: פסטיבל הפיוט של בית אבי חי חוגג עשור
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
חי בעולם הפיוט: על הרב חיים לוק, מגדולי הפייטנים בני דורנו
הוא נולד בקזבלנקה, עבר כנער ללמוד בלונדון, שב משם לטנג'יר, עלה לבית שמש ועשה בתווך הפוגה בלוס אנג'לס. ובכל מקום שבו שהה, היה כישרונו המוזיקלי למרכבתו הרוחנית.

look_0
הרב חיים לוק. השירה מרעידה את נימי הנפש
הרב חיים לוק, חייו הם קולו. קולו נותן חיים. זמר פיוטים הוא הרב לוק, מגדולי הפייטנים בני דורנו. בכל תפניות חייו, בקזבלנקה ובטנג'יר, בלונדון ובלוס אנג'לס, בבית שמש ובירושלים, היה כישרונו המוזיקלי למרכבתו הרוחנית ולפרנסתו הגשמית. תלמיד חכם, זמיר צעיר, חזן בבית הכנסת, רב קהילה, אמן המוזיקה המזרחית.

 

כבר אין הוא נער, הרב חיים לוק, ע"ב שנים מלאו לו, אך דיבורו  קליל ונעים ומשועשע ומעודכן, משרבב הוא מעת לעת בשפתו העשירה ביטויים ואזכורים כאילו בשיא עלומיו הוא. עליצותו ניכרת במיוחד כשהוא מספר כי "אמנם בקהילות שלנו, בני המזרח, היה לפיוט מקום נכבד מאז ומעולם, אבל בשנים האחרונות, בעזרת השם, ההכרה בחשיבותו ובאיכותו של הפיוט פרצה הגדרות כולן. במידה שבה היה כבוש, כך נבקע הסכר ונהפך הפיוט לנפוץ ואהוד בקרב שלל קהלים ומגוון אנשי המוזיקה.

 

"גם זמרים פופולרים, מתחומים אחרים, צברים בני הארץ, למדו להכיר ולהוקיר את הפיוטים ואף לבצע אותם בקולם. נשים כגברים, אשכנזים כמזרחים, התוודעו לאמנות שלנו. ההכרה עצומה. ייתכן כי הבינו שפיוטי אבן גבירול אינם פחות נשגבים מהנעליים של ברוך (כך במקור; א"ב) או משיר המכולת. השערים, כך אני חש, החלו להיפתח מ-1996 כאשר התזמורת האנדלוסית ועבדך הופענו בתיאטרון ירושלים במלאות 3,000 שנה לעיר קודשנו. זו היתה אות וסימן לכך שאפילו הממסד החל להכיר בחשיבותו האמנותית והרוחנית של הפיוט".

 

האשכנזים של מרוקו

 

ר' חיים לוק נולד בקזבלנקה. בצעירותו נפטר אביו, וכבר בגיל צעיר נתגלה כישרונו המוזיקלי (בבית הכנסת כינוהו "ימלוך") ואיתו נדד בין קהילות ישראל. בהיותו בן 14 יצא ללמוד בישיבת "שנייעדר" בלונדון "וכך למדתי להכיר גוונים ובני גוונים רבים נוספים של המוזיקה היהודית, בצד זו שהכרתי מבית ובצד המוזיקה הערבית שנוגנה במחוזות ילדותי. זמרתם של חזנים גדולים כרוזנבליט וקוסביצקי הסתרגה בנפשי מאז ולעולם עם ניגוני המזרח שעברו מדור לדור ומהם שתיתי מחלב אמי. דומני כי לא רבים זכו ליהנות כך מכל העולמות".

 

את פרנסתו כמוזיקאי פייטן מצא לראשונה בעיר טנג'יר, "מרוקו הספרדית" דאז, במלאות לו 19. "טנג'יר היתה עיר עצמאית, קוסמופוליטית, בית ליהודים ספרדים. אם לא היית דובר את השפה הספרדית, חבל לך על הזמן, והיתה בה בטנג'יר גם קהילה אשכנזית גדולה ומבוססת, שועי עולם כמשפחת רייכמן מטורונטו, מקום נהדר עבורי. שם, בין יהודי אשכנז בטנג'יר, בן י"ט שנים, התחלתי גם להתפרנס כחזן וכפייטן.

 

"מילות כתבי הקודש ולחניהן", אומר הרב לוק בניגונו הערב, "השירה מרעידת נימי הנפש שכתבו רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, והמנגינות הנעלות שנכתבו להן, וכן יצירתו המופלאה של מורי ורבי דוד בוזגלו, בצד פרקי חזנות נהדרי הוד מן העולם האשכנזי – איזהו היהודי שלבו יעמוד בפניהם? הזדמן לי להופיע באירוע בפני כבוד הרב ש"ך, זכר צדיק לברכה, מגדולי הרבנים האשכנזים. שרתי פיוט של רבי עמנואל טולדנו, תלמיד חכם גדול מהעיר מקנס במרוקו, וראיתי כי כבוד הרב נרגש עד מאוד. אמר כי 'קודש הקודשים' הוא, וביקש כי יביאו בפניו את מילות הפיוט כולו.  

 

"אין גבולות למוזיקה, כולה שלום וחיבור בין בני האדם כולם. מקשיב אני לך ומקשיב אתה לי. והרי הפייטנים שרים מאז ומעולם מה שקוראים לו בימינו 'מוזיקת עולם'. לא רק בין קהילות ישראל היא משלבת, אלא גם בין הדתות והעמים. זכיתי להופיע בפני מלך מרוקו עם תזמורת של 90 נגנים, כולם מוסלמים. באו צעירים בני המקום וביקשו לנשק את ידי, אבל", מוסיף הוא בנימה של צער, "אנשי הביטחון מנעו בעדם, 'ולו אחד מהם נושא סכין בידו', אמרו לי. בעולם שכזה חשוב עוד יותר לקרב לבבות באמצעות פיוט ותפילה".

 

חבל על הפנאי

 

הרב לוק, מהגדולים והנודעים בפייטני דורנו, נשא אישה וייסד בית ספר בעיר וזאן במרוקו, המשיך את מסעות חייו והגשים את חלומו הגדול, לעלות לארץ ישראל. כאן, בשכונה עממית בבית שמש, העיר שבה הוא חי גם היום, התיישב ב-1964 עם משפחתו. עשרה ילדים נולדו לו בחייו, ובמשך יותר מ-20 שנה לימד וניהל בית ספר של החינוך העצמאי. בסוף שנות ה-80 נענה להצעה לשמש  רב קהילה בלוס אנג'לס, שם מצא רווחה כלכלית וכן פנאי, וביחד עמם, את היכולת להעמיק עוד יותר בלימודי היהדות ובאמנות הפיוט. לאחר 17 שנה חזר לבית שמש, לעיסוקיו הרבים.

 

המילה "פנאי", בשימושים מסוימים שלה, היתה מקפיצה אותו מעורו אלמלא היה נינוח כל כך. "אינני מבין את המושג 'תרבות הפנאי', המעיד לעתים על חיי ריקנות. אני חי בעולם הפיוט, זו תורה שלמה, ועוסק בתרבות בלי המילה המצורפת 'פנאי'. כשזמני פנוי מעבודה, אני עוסק בלימוד. גם כך אין בידי זמן מספיק ללימודים. אדם אינו חי לנצח, ואוקיאנוס התורה עמוק מני חקר; מדוע יבזבז זמנו על הבלים".

 

את השאלה המתבקשת על המחלוקת בנוגע לטיבה של "מוזיקה ים תיכונית" בת ימינו הודף הרב לוק כבקי ומנוסה בה: "אני כל כך רחוק מהנושא הזה, מהדיונים האלה. המוזיקה שלי אינה רוק ופופ; היא שירה ונגינה של פסוקי תורה ופיוט. אני בטוח כי מוזיקה טובה יותר וטובה פחות יש בכל מקום, ואני שמח שמחה גדולה שגם זמרים פופולרים רבים מגלים בעת האחרונה את קסם הפיוט".

 

בחזרה לבית שמש

 

13 שנה בכרך האמריקאי הספיקו לרב לוק, והוא שב לחיות בבית שמש. שמעו נודע ברחבי הארץ והעולם, לא פעם הופיע בפני בכירי המלכות במרוקו, וגם בפולין וברוסיה נשא את זמרתו. "תוכן הטקסטים של הפיוט נוגעים בכל אדם, שהרי עניינם אמונה, אהבה, רגש ודרך ארץ, אבל גם מי שאינו מבין כלל את המילים נסחף אחר הלחנים. הנה, הופעתי בפולין בפסטיבל של חזנים אשכנזים, למרות שאני קצת שחור, בפני קהל שרוב רובו גויים גמורים. וגם הם נסחפו אחר המנגינה, ואף הבאתי אותם לשיר איתי בלי מילים, אלא ב'לה לה לה'".

 

הופעותיו הרבות עם הרכבים מרובי נגנים עוררו בו געגוע לחזור ולהופיע באנסמבל מצומצם יותר, אינטימי יותר. ”זה לקח שנתיים-שלוש עד שהדברים הסתייעו", מספר הרב לוק, "והנה, בקרוב נערוך את הופעת הבכורה של המופע 'פותח שער' בבית אבי חי, בתשיעי בחודש יולי, וישולבו בה גם מדרשי-פיוט, דברים על התוכן המושר, חלקם אקטואליים. הנה בפיוט של רבי מרדכי תורג'מן ממרקש, שכולו עוסק בשאלה 'מתי', פסוקים בו כ'מתי אור זך יזהר וינהר' או 'מתי הרים כאילים ירקדו', מופיעה גם השאלה 'מתי אסירים תשלח מבור'...

 

"השירה בציבור  שנולדה עם הקהל הגוי בפולין  עוררה בי את המחשבה כי אדרבא, ראוי כי כך ננהג גם עם הקהל דובר העברית, ובחלק מן ההופעה צפוי להיות מושר גם 'פיוט בציבור'. אני שואף תמיד שמילות הפיוט יהיו לנגד עיני הקהל, אם על גבי מסך או בחוברת, כדי שיוכל ליהנות הן מן השירה והנגינה והן מקשב קל אל הכתבים הנהדרים".

 

  • " השירה בציבור שנולדה עם הקהל הגוי בפולין עוררה בי את המחשבה כי אדרבא, ראוי כי כך ננהג גם עם הקהל דובר העברית, ובחלק מן ההופעה צפוי להיות מושר גם 'פיוט בציבור'. אני שואף תמיד שמילות הפיוט יהיו לנגד עיני הקהל, אם על גבי מסך או בחוברת, כדי שיוכל ליהנות הן מן השירה והנגינה והן מקשב קל אל הכתבים הנהדרים " עמוס הוא לוח הזמנים של הרב לוק, שרבים מכנים "הפייטן הגדול ביותר בן זמננו". לאחר הפסקת מנוחה הוא אמור לשוב ולהופיע עם האנדלוסית של אשדוד, וגם הצעה מיוחדת עומדת על הפרק: "לפני כשנתיים הופעתי במרוקו בעיר היפהפייה מוגדור, דרומית למרקש. עיר שיש המכנים אותה 'הציור', על שום יופיה, ובה מתגוררים ונופשים אירופים רבים, בעיקר הולנדים. יועץ המלך, אנדרי אזולאי, הוא בן מוגדור, והוא עומד מאחורי פסטיבל מוזיקה שנתי ענק שמספר המבקרים בו מגיע עד חצי מיליון. כשהופעתי שם צפתה אישה חשובה מנסיכות דובאי, 'כבדה' בכל המובנים, וביקשה להצטלם עמי.

 

"בשנה שעברה נעדרתי והופיע במוגדור תלמידי בנימין בוזגלו, והגברת מדובאי ביקשה ליצור עמי קשר כדי שנופיע שנינו בפני נכבדי הנסיכות. משום שאני רב, כך הסבירה לו, לא תיצור עמי קשר בעצמה, אלא ביקשה שכך יעשה הוא. ההצעה עומדת בפנינו. מאידך, אני מחויב גם לאנדלוסיה, חוויה נהדרת בפני עצמה, כך שאיני יודע עדיין בוודאות אם הדבר ייצא אל הפועל. בכל מקרה, בעזרת השם, מלאכה רבה עוד עומדת בפניי, ותודה לאל, אני חש צעיר, וכוחי עוד במותני".

כל הפרטים על המופע "פותח שער" של הרב חיים לוק בבית אבי חי



הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus