לא נפסיק לשאול: להקשות עם הקושיות

"אני מכירה את הרגע הזה שבו מפסיקים לשאול. נדמה לי שכולנו מכירים אותו. אני שואלת את עצמי מתי ולמה הוא מגיע ואם אפשר אחרת". רוחמה וייס מעדיפה להתמיד עם הקושיות

כשתגדלי תביני?

תרצה אתר, האישה שידעה והעזה לשאול, כתבה את מילות השיר הפשוט והביקורתי "כשתגדלי תביני":

"אמא, מתי אהיה כבר גדולה? / בעוד כמה שנים ילדתי  / ויהיה לי תינוק בתוך עגלה / כמובן שיהיה לך בתי  / אמא לכלב יש אבא/ ודאי / וסבא /  אולי /  לי אין סבא מדוע / כי סבא שלך בשמיים הלא /
איך הוא הגיע לשם עם סולם / לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני ... ורק אני והתשובות שבפי  / יודעות את הסוד הגדול   / שגם כשגדלים לא מבינים   / רק פשוט יום אחד  / מפסיקים לשאול "

אני מכירה את הרגע הזה שבו מפסיקים לשאול. נדמה לי שכולנו מכירים אותו. אני שואלת את עצמי מתי ולמה הוא מגיע ואם אפשר אחרת.

 

האומנם זו חירות להקשות?

התרבות היהודית-למדנית היא תרבות של קושיות ותירוצים, ופסח הוא חג החירות והקושיות שלנו. קושיות הן סוג מסוים של שאלות. הן שאלות הבאות להקשות על הנשאל או להצביע על קושי. ובכל זאת, נדמה שארבע הקושיות של ליל הסדר (על גרסאותיהן השונות) אינן קשות. הקושיות הן סוג של משחק בין חבורת מבוגרים המשנה את סדר הסעודה לילדים, שאמורים לתהות על השינוי, ובתמורה לשמוע מזקני השבט את תולדות העם מימי השעבוד ועד היציאה לחירות.

 

האם קיימות קושיות אסורות?

אחד הבנים המתוארים בהגדה מוגדר כרשע, ואביו נדרש 'להקהות את שיניו' ולביישו בטענה שאם הוא היה במצרים, אלוהים לא היה טורח לגאול אותו ממנה. עובדה זו מעוררת שאלה על הלגיטימיות של הקושיות. האם יש קושיות שהן "מרושעות"? ואולי קושיות "מרושעות" הן הקושיות הטובות של החיים, שרק מבהילות אותנו כיוון שאין להן מענה?

 

יוטיוב

קושיות ופתרונן

הקושיות הטובות ביותר נטולות מענה. הקושיות הטובות ביותר יתמידו ללוות אותנו בחיים. קושיותיה של תרצה אתר דומות לקושיותיו של התנא עקביא בן מהללאל, אלא שעקביא ניסח אותן כשתשובותיהן בצדן. הייתי רוצה להותיר אותן עם סימני שאלה ולקחתן כצידה לדרך:

"...מאין באת?

לאן אתה הולך?

לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? "

(אבות ג, א)

ככל ששאלות אלה קשות ומכאיבות, כך הן להבנתי מתפקדות כפנס שאמור להאיר לנו את הדרך ולסייע לנו לקבל החלטות במהלך החיים. הממסד (המשפחתי, הדתי והפוליטי) אינו מעוניין שנתמיד לשאול אותן, כיוון שעם כל העצב שהן מעוררות, הקושיות גם מעודדות לחירות אמיתית, ללקיחת אחריות ולבחירת דרך, ואילו הממסד רוצה אותנו חיילים נאמנים לשיטתו ולדרכו. נדמה לי שהחירות האמיתית היא להתמיד ולשאול, מלבד ארבע הקושיות, גם את קושיותיו של עקביא בן מהללאל, או לשיר בליל הסדר גם את שירה של תרצה אתר.

 

חג חירות שמח

 

שרון מייבסקי נאבקת באימהות הפנימיות שלה

שרית זוסמן מציעה דרכים יצירתיות לשדרג את הסדר

אילעאי עופרן מסביר שחשוב לשאול בשביל החירות

אבנר הכהן מנסה להבין למה ליל הסדר כל כך טעון

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי