האיש שהיה מס הכנסה
גיבורי הרוח
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
12.5.14
גיבורי הרוח
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

האיש שהיה מס הכנסה

יאיר קדר תמיד תפס את חיים נחמן ביאליק כ"מין משהו ביורוקרטי שנכפה עלינו בגן ובבית הספר", אז הוא עשה עליו סרט תיעודי וגילה שהיה ברווזון מכוער שילדותו היתה קשה, שהתמודד כל חייו עם התקפי דיכאון ועם קשיים ביחסים עם נשים. המשורר הלאומי - לא מה שחשבתם

hayyim_nahman_bialik_1923_0
ביאליק. לך תהיה משורר לאומי כבר בגיל 30
יאיר קדר ידע שהוא עומד בפני אתגר לא פשוט: יצירת סרט דוקומנטרי על המשורר חיים נחמן ביאליק, מן הדמויות הבולטות והחשובות ביותר בתרבות העברית, אחד מסמליה המובהקים של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל. לאחר ששני סרטיו הקודמים בפרויקט "העברים" – על לאה גולדברג ועל יונה וולך – היו להצלחה גדולה, יוצא השבוע לאקרנים סרטו החדש של קדר, "ביאליק – מלך היהודים", שיוקרן במסגרת פסטיבל "דוקאביב" ב-12.5 בסינמטק תל אביב.

 

בסרט מתראיינים מיטב חוקרי ביאליק ושוחריו, ונעשה בו שימוש באנימציה ובקולם של חיים טופול ושל נינט. שוחחנו עם יאיר קדר לרגל צאת הסרט החדש – על מורכבות העבודה על ביאליק, על גיבוש הנרטיב המרכזי בחייו של הסופר ועל הקושי להזדהות עם משורר שנהפך לחלק מן הממסד.

 

מתי חשבת לעשות סרט על ביאליק?

"לפני עשר שנים יזמתי את פרויקט 'העברים', שבמקור אמור היה להיות סדרה על 15 דמויות מרכזיות בתרבות העברית המתחדשת. לקח לי חמש-שש שנים להבין שלא אצליח להשיג תקציב לסדרה כזו והתחלתי לעשות סרטים על דמויות בודדות. עשיתי שני סרטים, על יונה וולך ועל לאה גולדברג, והסרט על ביאליק הוא הסרט השלישי. עכשיו אני עובד על סרט על זלדה, ובהמשך יהיו סרטים גם על רחל, על ברנר ועל אחרים.

 

"זה אך טבעי שביאליק יהיה בסדרה הזו. הוא הגדול הראשון, הוא אבן הפינה של התרבות העברית החדשה; ממנו התחיל הכול. דווקא בגלל זה, מאוד מורכב לעשות עליו סרט. מצד אחד, יש כאן קורפוס ענק עם הרבה מאוד טקסטים, ומצד שני, לא נשארו אנשים בחיים שהכירו אותו, וכל המידע מגיע מכלים משניים. הוא אחד המשוררים הנחקרים ביותר; הוא מתוחכם, מופלא, מסתיר פנים, נסתר, וכל זה צריך להיכנס לסרט של 60 דקות. זה לא קל".

 

זה גם מאוד שונה מיונה וולך ומלאה גולדברג.

"בוודאי. יונה וולך היא סוג של דמות שוליים, משוררת אוונגרד, ואילו כאן יש דמות שדורות של ישראלים חושבים עליה. זלי גורביץ אומר עליו בסרט שהוא 'מלך היהודים', היהודי האהוב והמוכר ביותר בזמנו, שיש לו מעמד של מעין מלך. גם בדמות שלו יש משהו מלכותי. חיים באר, לעומת זאת, אומר בסרט שלא יכול להיות שיהיה ליהודים מלך, ולכן הוא מציע לקרוא לו 'מלך העברים'. בסוף, בכותרת הסרט החלטנו ללכת על 'מלך היהודים', והשארנו לצופה להכריע אם צדקנו".

 

ילדות דיקנסיאנית
 

תהליך היצירה, הוא מספר, הלך ב"בשיתוף פעולה עם האנשים המרכזיים בחקר ביאליק. אבנר הולצמן, שהוא האדם שהכי קרוב להיות הביוגרף של ביאליק, שימש מעין יועץ מלווה לסרט. אריאל הירשפלד סייע בבחירת השירים - הוא החליט אילו שירים חייבים להיכנס לסרט ואילו לא. עיקר העבודה היה לגבש נרטיב, ועל זה עבדנו לילות ארוכים. אבנר הולצמן אומר שיש ארבעה סיפורים, פרוטוטיפים, שאפשר לספר על ביאליק. " ביאליק הוא אבן הפינה של התרבות העברית החדשה; ממנו התחיל הכול. דווקא בגלל זה, מאוד מורכב לעשות עליו סרט. מצד אחד יש כאן קורפוס ענק עם הרבה מאוד טקסטים, ומצד שני, לא נשארו אנשים בחיים שהכירו אותו, וכל המידע מגיע מכלים משניים "

 

"נכנסתי עם ארבעת הנרטיבים האלה לתהליך, עם רעיון לעשות 12 פרקים על חייו, ואחר כך ישבתי עם שתי עורכות, בחנו את האפשרויות השונות וליטשנו אותן, עד שהתגבש סיפור אחד, מרכזי, שהשתלט על האחרים. הנרטיב של הסרט מציג סוג של ברווזון מכוער, שילדותו כמעט דיקנסיאנית, שבונה את עצמו מאפס, נהיה המשורר הלאומי כבר בגיל 30 ואחר כך מתמודד עם הפצעים של ילדותו, עם התקפי דיכאון, עם חוסר יכולת לקיים יחסים ראויים עם נשים, עם השתיקה שלו כמשורר. הטראומה המכוננת שלו נמצאת בפצעי הילדות, כמו שהטראומה המכוננת של לאה גולדברג היא השדה, והטראומה של יונה וולך היא הטיפול בל.ס.ד או מות האב".

 

"יש בסרט נוכחות גדולה של אנימציה. בנינו צוות קטן של אנימציה, שיצר שילובים של דו-ממד ותלת-ממד. נוצר עולם אנימטיבי מאוד מעניין, שפיתחנו אותו, ואני מאמין שהוא מייצג קצת את העולם הפנימי של ביאליק. גם כאן דרושה עבודת מחקר. מיטב המאיירים והמעצבים היהודים-ציונים עוסקים בביאליק כבר במשך חמישה דורות, וצריך להכיר את הדמות שלו כפי שהיא עוצבה באיורים האלה".

 

אילו רגשות היו לך כלפי ביאליק לפני שעשית את הסרט? האם היחס שלך השתנה תוך כדי העבודה?

"תמיד היו לי רגשות כלפי ביאליק, לא כולם חיוביים. תמיד הערכתי אותו והתפעלתי ממנו -  מהאינטלקט, מאהבת היהודים שבו. אבל מבחינת האישיות, לא תמיד היה לי קל אתו. ביאליק הוא לא אנדרדוג, וזה מצריך התייחסות רגשית אחרת. הקורפוס שלו גדול ומהמם ביופיו - זה המדף הכי יפה של התרבות העברית החדשה - אבל הוא סובל מקשייה ומהתאבנות, כי הוא אומץ על ידי הממסדים. הוא קצת כמו מס הכנסה, מין משהו כזה ביורוקרטי שנכפה עליך בגן ובבית הספר. צריך משהו כדי לשבור את זה. אני מאמין שהאנימציה, המוזיקה והנרטיב שמסופר בסרט מצליחים לבקע את ההתאבנות הזו.

 

"בסופו של דבר, חלק מהקסם של ביאליק הוא שהוא מייצג תופעה שלא חזרה על עצמה. ביאליק פועל בעידן של פרה-מדינה, שזה גן עדן של פוטנציאל, והוא הולך לעולמו עוד לפני הקמת המדינה. ביאליק היה הקונצנזוס האחרון, הוא היה סמל ומוקד של עם, שעוד אפשר להתייחס אליו כעם מאוחד ומלוכד. זה עידן התמימות של הציונות".

* הסרט "ביאליק - מלך היהודים" יוקרן היום (ב', ה-12.5) בפסטיבל "דוקאביב"

 

הצטרפו לעמוד הפיסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus