מי מכיר את יקותיאל רבינו

עם סיום ספר שמות, לאחר הדיון בהקמת המשכן ופירוט מדוקדק של כל חלקיו, מגיעה התורה – עם פתיחה החומש השלישי, ספר ויקרא – לעסוק בנושאים חדשים, שטרם נדונו עד כאן: קורבנות, נגעי גוף (כגון צרעת), הלכות המיוחדות לכוהנים, ענייני חגים וכיוצא באלה. לא במקרה נקרא ספר ויקרא בלעז בשם Leviticus, שעניינו עבודת הלוויים, המשרתים בקודש.
לפחות בן שלושה חודשים. משה של גוסטב דורה

ומה יעשה מי שמבקש למצוא בכל הנושאים החשובים האלה גם לחלוחית של אגדה ודברי מוסר? בשאלה זו התחבט כבר לפני כ-1,600 שנה אחד מתושבי הגליל של אותם ימים, אדם ששמו לא ידוע לנו אך שמלאכתו מצויה לפנינו, הלוא הוא עורך המדרש הקרוי ויקרא רבה. גם הוא ביקש להוציא מים חיים של אגדה ומוסר מן הסלע היבש והמוצק של דיני ספר ויקרא, וזאת הוא עשה בדרך מפתיעה, חדשנית לימיו ומרתקת.

הוא החליט לעסוק רק בחלק קטן מפסוקי הספר המקראי, וגם כאן לטפל באחד ממרכיביהם, גם אם אין הוא מתמקד בנושא העיקרי של ספר ויקרא. כך, למשל, מן הפסוק הפותח את הספר, "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמור", בחר עורך המדרש את שלוש המילים הראשונות, "ויקרא אל משה", והריהו עוסק בדמותו של משה רבנו, קורות חייו, נבואתו ומעלותיו, וגם בעניין הקריאה שקורא לו ה' בראש הספר.

כדי להבין את דברי המדרש, מן הראוי להקדים עניין שנראה רחוק מכאן, והוא סיפור משיית משה מן היאור. לפי המסופר בתורה, בספר שמות (פרק ב), נתנה בת פרעה למשה את שמו על שום שמשתה אותו מן המים. אך כל הקורא בדקדקנות את הסיפור המקראי יודע שמשה היה לפחות בן שלושה חודשים כאשר בת פרעה העניקה לו את שמו. אמרנו "לפחות", כי אפשר שמשה היה מבוגר אף יותר, שהרי אמו-מיניקתו, יוכבד, הביאה אותו לבת פרעה לאחר שנגמל מן ההנקה, דבר שאירע מן הסתם בגיל מבוגר יותר.

יהא אשר יהא, עדיין במקומה ניצבת שאלה מרתקת: מה היה שמו של משה קודם שבת פרעה נתנו לו שם זה? כיצד קראו לו הוריו בילדותו? לשאלה זו ניתנו במקורות הקדומים לפחות 15 תשובות שונות, ומרביתן באו לתת ביטוי לפניו השונים של משה ולמפעלותיו בהיסטוריה.

בין השמות שהוצעו למשה נמצא שמות אלה: (1) חֶבֶר, וזאת משום שחיבר בין עם ישראל ובין אלוהיו שבשמים; (2) יֶרֶד, וזאת משום שהוריד את התורה מן השמים לארץ; (3) אביגדור, משום שהיה אביהם של הגודרים בעם ישראל, כלומר, אלו שקובעים גדרות וחוקים, או בלשון אחרת: אביהם של המחוקקים שבעם; (4) טוביה, וזאת משום שנאמר עליו כי בהיוולדו ראתה אימו "כי טוב הוא"; וכן הלאה וכן הלאה שמות נוספים, כגון מלכיאל, יקותיאל, יהויקים, שמעיה, אביתר ועוד ועוד. כל שם וההסבר שניתן לו, כל שם וההדגשה שהוא נותן על אספקט אחר בדמותו של משה ומעשיו. 

• " על מדרש ויקרא רבה מביא תוך עיסוקו בפסוק הפותח את התורה אחת מן הרשימות של שמות משה וממשיך ומספר כי "אמר לה הקב"ה לבת פרעה: משה לא היה בנך, וקראת אותו בנך, אף אך לא את בתי, ואני קורא אותך בתי", והרי שמה המקובל של בת פרעה הוא "בִּתיה" "

 
בעל מדרש ויקרא רבה מביא תוך עיסוקו בפסוק הפותח את התורה אחת מן הרשימות של שמות משה וממשיך ומספר כי "אמר לה הקב"ה לבת פרעה: משה לא היה בנך, וקראת אותו בנך, אף אך לא את בתי, ואני קורא אותך בתי", והרי שמה המקובל של בת פרעה הוא "בִּתיה" (כלומר: בתו של יה). בת פרעה זכתה ששם האלוהים נקרא עליה בשל המעשה האציל של הצלת משה, אך יותר מזה: "עשרה שמות נקראו לו למשה .... אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שנקראו לך איני קורא לך אלא בשם שקראה לך בתיה בת פרעה". עליה נאמר "ותקרא שמו משה" (שמות ב, י), ועל כן מכל שמותיו פנה אליו ה', כאמור, בשם זה: "ויקרא אל משה" (ויקרא א, א). וכל זאת ללמדך על חשיבות המעשה של בתיה ועל כך שכל מעשה טוב זוכה לגמול מכובד.

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי