כתית מעולה
פרשת השבוע
social
facebook whatsup email tweeter
אביגדור שנאן //
5.2.14
פרשת השבוע
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

כתית מעולה

דווקא שמן הזית נבחר כמדליק הרשמי של הנר במשכן. למה מבין כל השמנים הוא שזכה למעמד המיוחד ואיך כל זה קשור קשור לעם ישראל ולסבלותיו? אביגדור שנאן חותם את השבוע עם פרשת תצוה

פרשת תצוֶה עוסקת בהרחבה בהוראות שניתנו למשה רבנו לגבי הכנת בגדי הכוהן הגדול ובגדיהם של שאר הכוהנים המשמשים בקודש, וכן בהוראות דקדקניות כיצד לקדש אותם לתפקידם. בצד זה, ממשיכה הפרשה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, שעסקה בכלי המשכן השונים ומלמדת גם על החובה לבנות מזבח קטורת מצופה זהב. גם פרשה זו, כקודמתה, מלאה במידע בעל אופי טכני: מתכות וחומרים שונים (כגן עצי שיטים וזהב), בדים וצבעים (כגון תכלת וארגמן), אבני חן (כגון ספיר וברקת ויהלום), פעמונים ורימוני זהב, גדלים וצורות. סימפוניה של צבע.

 

בראש הפרשה – בפסוק שממנה קיבלה, כמובן, את שמה – נזכר עניין שמקומו הטבעי היה עוד בפרשת תרומה, אשר עסקה בין השאר בבניית המנורה שבמשכן: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז, כ). מפסוק זה למדו, כנראה מאז ימי הביניים, לקבוע גם בבתי הכנסת נֵר (כיום חשמלי) שידלוק בלא הפסק.
parasha_oliveמלוכה, קדושה ונצחיות. זיתים (פלאש90) 

 

הבחירה ב"שמן זית זך" לשם הדלקת הנר במשכן מצביעה על מעמדו המיוחד של שמן הזיתים, בהשוואה לשמנים אחרים שהפיקו מצמחים אחרים (כגון שמן קיק או שמן שומשומין), מבעלי חיים (כגון שמן דגים או חֵלב הבהמה) וכן מיסודות אחרים שבטבע (כגון הנפט). "זית שמן" גם נמנה עם שבעת המינים שארץ ישראל נשתבחה בהם, וידוע כי הוא שימש כבר בעולם הקדום לא רק למאכל אלא גם לסיכה ולרפואה. בשמן הזית (בתוספת בשמים אחרים, הוא "שמן המשחה") נהגו אף למשוח כוהנים ומלכים לתפקידם, ותיבת "משיח", שהיא כה נפוצה בלשוננו ובתולדותינו, מקורה במנהג זה.

 

והנה, הנביא ירמיהו קובע באחת מנבואותיו כי לעם ישראל קרא ה' "זית רענן יפה פרי תאר" (יא, טז), וקשר זה שבין העם לזית ולפריו משמש במדרשים רבים בסיס מרתק ליצירת השוואות שמטרתן להעלות תובנות היסטוריות או חינוכיות.

כך, למשל, דברי ר' יוחנן במחצית המאה השלישית לספירה: "למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתישה - אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא על ידי ייסורים" (תלמוד בבלי מנחות נג ע"ב). רק ייסורים, כתישה מתמדת, מוציאה את הטוב והמעולה שבעם בכלל ובכל אדם ואדם בפרט. זו תפיסת עולם – שאולי יסודה גם באירועי המאות הראשונות, חורבן בית שני וכשלונו הצורב של מרד בר כוכבא – הרואה את הסבל והיגון כאירועים חינוכיים הבאים לשפר את האדם ולחפש את המועיל שבייסורים. " רק ייסורים, כתישה מתמדת, מוציאה את הטוב והמעולה שבעם בכלל ובכל אדם ואדם בפרט. זו תפיסת עולם – שאולי יסודה גם באירועי המאות הראשונות, חורבן בית שני וכשלונו הצורב של מרד בר כוכבא – הרואה את הסבל והיגון כאירועים חינוכיים הבאים לשפר את האדם ולחפש את המועיל שבייסורים "

 

ברוח זו, מבקש המדרש (שיר השירים רבה א) לעודד את העם בתקופות של סבל, באומרו כי "מה השמן הזה מר מתחילתו [=כפרי על העץ] וסופו [=השמן] מתוק", כך גורלו של העם, שסופו מפואר, גם אם לעתים דומה כי מעמדו זעום ומדכא.

ומאידך גיסא, נמצא גם דברי שבח המצביעים בעזרת שמן הזית על ייחודו של העם: "מה השמן הזה אין מתערב בשאר משקים - כך ישראל אין מתערבים באומות העולם",  "מה השמן הזה מביא אורה לעולם - כך ישראל אורה לעולם" (שם), ובעיקר, הבטחה לשגשוג מתמיד ולנצחיות, וזאת בשל היות הזית עץ ירוק עד, כפי שנאמר בשם ר' יהושע בן לוי: "למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים - אף ישראל אין להם בטילה [=ביטול והיעלמות] לא בעולם הזה ולא בעולם הבא".

 

לא מקרה הוא, אפוא, שעל פי משל יותם (שופטים פרק ט), כשהולכים העצים למשוח עליהם מלך, הם בוחרים תחילה בזית, ששמנו מסמל מלוכה, קדושה, נצחיות ואורה.

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus