הגישה המרחיבה

פרשת השבוע

social
facebook whatsup email tweeter
אביגדור שנאן //
14.1.14
פרשת השבוע
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
הגישה המרחיבה
כיצד זכה יתרו המדייני בפרשה על שמו ובשבחים? מה לו ולרחב הזונה? ואיך הדבר קשור בפרשות הגירה וגיור בנות זמננו? על הרלוונטיות המפתיעה של פרשת השבוע

נושאים רבים ישנם בפרשת השבוע, פרשת יתרו, והחשובים בהם הם הקמת המערכת המשפטית בעם ישראל, כעצתו של יתרו (שמות פרק יט), ועשרת הדיברות (פרק כ). אך אנו נעסוק דווקא במי שהפרשה קרויה על שמו, הלוא הוא יתרו המדייני, חותנו של משה, ובמה שנאמר עליו בספרות האגדה.

 

לא הרבה סופר על יתרו בתורה. הוא נזכר כמי שהזמין את משה אל ביתו לאחר שמשה חילץ את בנותיו של יתרו מציפורני הרועים שביקשו להזיק להם, וכן כמי שהשיא את ציפורה, בתו, למשה. הוא חוזר ונזכר בראש פרשתנו כמי שבא אל משה למדבר סיני (לאחר יציאת מצרים) ומייעץ לו כיצד להקים את המערכת המשפטית שתנהל את עסקי העם. בסופו של דבר, כך אירע: "וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו".

  699px-rahab_and_the_emissaries_of_joshua
רחב הזונה והמרגלים. תקדים לגישה התומכת בגיור נרחב

אך בספרות האגדה מוקנה ליתרו תפקיד גדול וחשוב הרבה יותר. תחילה עולה הדבר מן העובדה שהתורה מדברת על אותו אדם, אך קוראת לו בשמות שונים, כגון "יתרו" (שמות ג 1), "יתר" (שם ד 18), "רעואל" (שם ב 16) ועוד, וכבר ריבוי השמות מלמד כי המדובר באדם חשוב ומיוחד, שכן רק לאנשים פשוטים מן השורה ראוי שיהיה שם אחד. ככל שירבו שמותיו של אדם, כן רבים פניו והוא נעשה לדמות מורכבת ונעלה יותר, ועל כן "שבעה שמות נקראו לו" ליתרו, ובהם "יתרו", משום ש"ייתר [עשה יותר ויותר] מעשים טובים", ו"רעואל" כי "נעשה רֵע לאל", וכיוצא באלה.

 

מדוע זכה יתרו לשבחים אלה? האם רק בשל עצתו הטובה למשה, או בשל קשרי הנישואין שביניהם? נראה שצריך לומר יותר מזה.

 

יתרו מוצג במסורות רבות כדוגמה הקלאסית לאדם לא יהודי (במקרה זה "כהן מדין") אשר ראה את גדולת עם ישראל ואת גדולת אלוהיו והצטרף בנפש חפצה אל העם, כלומר, הוא מוצג כדוגמה לגֵר צדק אשר ביקש לזכות גם הוא להיות נוכח במעמד הר סיני. ספרות האגדה – שנכתבה במאות הראשונות לספירה – מתעלמת בדרך כלל ממה שנאמר בתורה על שובו של יתרו לארצו ורואה אותו כמי שמצא את מקומו בקרב עם ישראל ונדבק בו, בתורתו ובדרכיו.

 

פרשנות כזו לדמותו של יתרו קשורה בוודאי לשאלה שרבים עסקו בה באותם ימים (ואף עוסקים בה כיום), והיא שאלת היחס אל הגֵרים והגיור. האם "קשים גרים לישראל כספחת" (כמאמר מפורסם אחד), או שמא ייעודו של עם ישראל הוא להרחיב את מוטת כנפיו ולצרף אליו אנשים רבים, אפילו אם מדובר בכומר לעבודה זרה שמבקש להתגייר? המציגים את יתרו בדרך שראינו תומכים כמובן באפשרות השנייה, והם מצרפים אליו – להפתעתנו – דמות נוספת שאף היא התגיירה - הלוא היא רחב הזונה, אותה אישה מיריחו שסייעה ליהושע ולעם ישראל לכבוש את העיר. " יתרו מוצג במסורות רבות כדוגמה הקלאסית לאדם לא יהודי (במקרה זה "כהן מדין") אשר ראה את גדולת עם ישראל ואת גדולת אלוהיו והצטרף בנפש חפצה אל העם, כלומר, הוא מוצג כדוגמה לגֵר צדק "

 

בכמה וכמה מקומות מודגש כי יתרו ורחב – כצמד המופיע הרבה יחדיו – הם התקדימים שיכולים להביא כל התומכים בגיור ובהרחבת עם ישראל על ידי הוספת נוכרים. רחב ויתרו – זונה וכומר לעבודה זרה, אישה וגבר – שבים ונזכרים יחדיו כ"שושנים" המצויים בין "אומות העולם", שהקדוש ברוך הוא עוקר אותם מגינותיהם ומביאם לעם ישראל. יתרו נעשה לחותנו של משה, כידוע, ורחב – אף זאת להפתעתנו – מוצגת בספרות האגדה כמי שנישאה ליהושע בן נון, ושני אלה הם אבות אבותיו של (לא פחות ולא יותר)... ירמיהו הנביא!

 

הוויכוח על היחס אל הגיור, שראשיתו בתקופות הקדומות, לא תם עד ימינו, וראוי לזכור את המקום המיוחד שזכה לו בהקשר זה מי שזכה ופרשה שלמה בתורה קרויה על שמו - יתרו.

בואו לדון על פרשת השבוע בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus