ושכנתי בתוכם
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?

עליות

social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
5.3.09
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
ושכנתי בתוכם
האם אפשר ליצור תחושה של קדושה? לקחת ערימה של אבנים, עצים ובדים ולהניח אותם באופן שיעורר אותנו להתחבר אל המעל והמעבר? ולאן כל הקדושה מתנקזת היום? אלי ויסברט - עליות - פרשת תצווה

ראשון
"הגדרת הקדושה ביהדות היא היבדלות מהגשמיות"
(מתוך ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית)

שני
זה מתחיל כבר בלובי, אתה קולט? חדר גדול, שיש לבן, אתה הולך ושומע את החריקות של הנעליים שלך ברצפה. ואז אתה נכנס, כן? מזכירה.  עץ אלון. תאורה מוסווית. מוסיקה כזאת עדינה שאתה לא בטוח אם אתה שומע או מדמיין. קלאסית, בטח קלאסית. אומרת לך 'תמתין'. אספרסו קצר. שקט. כל הזמן שקט. ואז פותחים לך את הדלתות. מבפנים. אתה נכנס. אור רך. מסדרון. עוד דלת עץ כבדה. שטיח רך בולע אותך. חדר ארוך. בקצה - שולחן ענק. לא ראית דבר כזה. ומאחורי השולחן -
הוא.

שלישי
האם אפשר ליצור דבר כזה, תחושה של קדושה? לקחת ערימה של אבנים, עצים ובדים ולהניח אותם באופן  שיצור את התחושה החמקמקה הזו, שלרגע מרפרף אחד פוקעת איזה נים בלב ופוערת את עפעפיו אל המעל והמעבר?

mdrgvt

רביעי

כי אנחנו צריכים את זה. צריכים את הרגעים הטמירים האלה שהם נבדלים, גבוהים יותר, קדושים יותר. כי ברגעים האלה מוֹתר הזמן. ברגעים האלה מוֹתר האדם. למען הרגעים האלה אנחנו בונים מקדשים בזמן, במרחב, בנפש.


חמישי
בלילה ההוא

כאשר ישבתי לבדי בחצר

הדוממת

והתבוננתי אל הכוכבים -

החלטתי בליבי,

כמעט נדרתי נדר -

להקדיש ערב-ערב

רגע אחד,

רגע אחד ויחיד

ליופי הזה הזורח.

 

נדמה

שאין לך דבר קל מזה,

פשוט מזה,

בכל זאת לא קיימתי

את שבועתי

לי.

(זלדה)


lyvt-_mtpllt


שישי
בלב מחנה בני ישראל במדבר ניצב המשכן. חמישים מטרים לאורך. עשרים מטרים לרוחב. שורת עמודים, מחוברים זה לזה בבריחים ארוכים, מקיפה אוהל צנוע, מכוסה בדים. ענן סמיך של קטורת מערפל את הנשימה והראייה. בתוך האוהל חדר נוסף. פנימי. אינטימי. בתוכו שולחן וארון ומנורה. כל צעד מכניס אל התוך. כל צעד מקרב אל המֵעֵבֶר. תנועה שכולה אומרת פנימה.

המשכן הוא ההתבוננות אל מה שאינו נראה.

שביעי
אסתטיקה, אקוסטיקה,  Scent Marketing - הפרקטיקה של הקדושה מפוזרת היום במוזיאונים, בלשכות מנכ"לים, בחנויות כלבו ובמועדונים. הפטנטים נלמדו, השיטות שוכללו. בקונצרטי רוק משולהבים מהדהדים טקסים עתיקים. לשכות מפוארות מתוכננות כמקדשים. ברוך שם כבוד האדם לעולם ועד.

רק הקדושה, הזינוק הקטן הזה אל הלא נודע, רק היא איננה.

rpl

מפטיר
"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם".
תוכלו לבנות לי משכן, מדייקים חז"ל, אך אני אוסיף לבקש לשכון בתוך הנפש פנימה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus