סיפורי עמים

ראשון
- את מבינה, להביא ילד... זה להיות חלק מהרצף, להתחבר להיסטוריה, לעבר, לעתיד. פתאום אתה כבר לא לבד בעולם, לא רק לעצמך, חלק ממשהו יותר גדול

- מי בכלל רוצה להיות חלק ממשהו יותר גדול?!

שני
פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.
וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.
הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.
והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,
להוד אלף שנים מפכות במסתרים,
אלף שנים צעירות לפניו
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ורואה כי חזר האביב
והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

 ("שיר בבוקר בבוקר", אמיר גלבוע)

שלישי
מתי ה"אנחנו" מתאחד עם ה"אני"? מתי קורה הרגע הזה שבו אנחנו מתבוננים על עצמנו כעם, ולא כיחידים? במלחמות? במשחקים של הנבחרת? ומה התחושה המתלווה לרגע הזה? עוצמה וגאווה, או חוסר אונים ואובדן שליטה?

(צילום: פלאש 90)
רביעי
"הכתפיים של גלעד צרות מלשאת את הקונפליקט במזרח התיכון כולו"

(נועם שליט)

חמישי
המילה "לאומי", למשל.
איך היא מרגישה לך? נוח לך איתה? נוח לך להרגיש 'לאומי'? לחשוב 'לאומי'? לקום בבוקר ולהיות 'לאומי'?
או שמה שהיה פאתוס הפך, סופית, לפאתטי.

שישי
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה; אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן, דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ, וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.

שביעי
במחי פסוק אחד עובר הסיפור מהאישי ללאומי. ספר בראשית היה ספרם של הגיבורים הבודדים, בני אברהם. ספר שמות יהיה ספרו של העם, ספרם של בני ישראל. האם נצליח להחיל את ערכי ספר בראשית על ספר שמות? האם נצליח להתעלות אל מעל לאנושי, להתבונן אל מעל לפרטי? למדנו מאברהם, יצחק ויעקב, האם נוכל ללמוד גם מסיפורם של בני ישראל?

מפטיר
מה זה אומר לכם, להיות לאומי?