שכינה ביניהם
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?

עליות

social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
13.4.11
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
שכינה ביניהם
המשכן לא נלחם בטומאה - הוא שוכן איתה. בתוכה. מייצג את האפשרות לטוב. מנהל דיאלוג מתמיד בין הנמוך לגבוה. בין מה שיש למה שאפשר. אלי ויסברט - עליות - פרשת אחרי מות

ראשון

הוא נכנס הביתה בשתיקה. היא מקבלת את פניו בשתיקה. הוא מניח את שקיות השוק הכבדות. היא מסדרת את המצרכים. למה שוב לימונים? אמרתי לך שלא צריך לימונים. הוא רוטן משהו ונכנס לחדר. לחדר שלו. כבר מזמן שיש לו חדר משלו. מאז שעברו לבית החדש. לפעמים היא חושבת שהוא קנה את הבית רק כדי שיהיה לו חדר משלו. לפעמים הוא חושב שהיא הייתה שמחה אם היה מת כבר.

 

שני
איש ואשה - זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה)

 

 

שלישי
איזה נוטריקון נפלא, גבירותיי ורבותי! כי מה אומרים כאן רבותינו הקדושים? שימו לב! לאיש, למילה "איש" יש את היו"ד שמיוחדת לה. לאשה יש את הה"א שמיוחדת לה. אומרים רבותינו קדושים: איפה שבתוך הבית יש מקום גם ליו"ד המיוחדת של הגבר, גם לה"א המיוחדת של האשה - שמה יש שכינה, גבירותיי ורבותי. אבל איפה שלא, רחמנא לצלן, איפה שהיו"ד הולכת עם החברים בפאב והה"א הולכת עם החברות בקניון - מה נשאר בבית? נשארת אש.

 

רביעי

"וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם, וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם"

(ויקרא ט"ז)

 

חמישי
"בתוך טומאתם": אפילו בשעת שהן טמאים שכינה עמהם 

(תלמוד בבלי, מסכת יומא)

 

שישי
אלוהים מקים את משכנו בתוך העם. אין לו אשליות. הזוגיות הזאת לא תהיה מושלמת. אין זוגיות מושלמת. תמיד יהיו פערים וחולשות ומגרעות. המשכן לא נלחם בטומאה - הוא שוכן איתה. בתוכה. מייצג את האפשרות לטוב. מנהל דיאלוג מתמיד בין הנמוך לגבוה. בין מה שיש למה שאפשר. לא זוגיות מושלמת – אלא זוגיות משלימה. זכו - שכינה ביניהם.

 

שביעי
כך במחנה ישראל במדבר, כך בזוגיות, כך בנפש. היכולת לחבק את השפל, את הפגום, את הדורש תיקון - זה סוד השכינה. "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" נספר לילדינו בליל הסדר, אף פעם לא היינו מושלמים ויפים, ובכל זאת הוא אהב אותנו. ובכל זאת הוא אוהב אותנו.

 

מפטיר
מזל טוב, מיכאל ונורית. שיהיה בהצלחה
 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus