הנפילה: על הקשר שבין פרשת משפטים למפלתו של מנהיג

ראשון

עשרים ותשעה אלף וארבע מאות. לא פחות.

שני
"אֱלהִים לא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לא תָאר".

שלישי
כל הפוליטיקאים אותו הדבר, תאמין לי. 120 ליצנים. יושבים כל היום ולא עושים שום דבר. אתה ואני טובים יותר מכל אחד מהם, אני אומר לך. הילד שלי יותר טוב מהם. באצבע הקטנה שלו יש יותר שכל מלכל המטומטמים האלה בכנסת.

רביעי
"כי עניין 'לאו' זה הוא שמזהיר שלא לקלל כל מי שיש לו ממשלה לצוות, והוא במעלה העליונה -  בין שהיתה מעלה שלטונית או מעלה תוריית (תורנית)"

.
ספר המצוות לרמב"ם

חמישי
וככה, בכל פעם מחדש, הוא קם מוקדם בבוקר, מתגלח יפה, לובש את החליפה הטובה שלו, זו שתלויה בארון כבר שנים מאז הנסיעה שלהם לחו"ל, והולך לקלפי, להצביע לכנסת ישראל. 

שישי
באיזו חדווה אנחנו מסתערים על מי שנישאים מעלינו. לועגים לשגגותיהם, תוקפים אותם על כישלונותיהם, בזים להם על תאוותיהם ועל חולשותיהם - קטנות וגדולות. הידיעה שגם הגדולים שבנו טועים וחוטאים מפיחה בנו איזו רוח של גבורה לרגע, ומכוחה אנחנו מתעלים לרגע מתוך שגרת יומנו האפרורית, כדי לערוף את ראשו התורן של נשיא זה או אחר.

אבל מה קורה ברגע שאחרי? מה קורה מיד לאחר שהרמטכ"ל מעוכב, השר מפוטר, ראש הממשלה מורשע? מה נותר לנו מהשלטון השברירי שבנינו בעמל כה רב? מי ייקח את הסיכון ויהיה הקורבן הבא? מי יסכים להתנשא, רק כדי להיות מופל אל המדמנה מאוחר יותר, לקול תשואות הקהל?  

לשמור על הכבוד (thinkstock)

שביעי

אולי בגלל זה מצווה האלוהים לשמור על כבודם של נשיאי העם, ואף כורך זאת בנשימה אחת עם השמירה על כבודו שלו. לא כי זה מגיע להם - כי זה מגיע לנו.

מפטיר
"הרואה מלך ישראל מברך: בָּרוּךְ אַתָּה, אדני, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו."

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי