זה מה שנשאר: אי אפשר להרוג את הרצון
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?

עליות

social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
29.1.15
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"הרצון הוא האדם. הרצון הוא הנוכחות המהותית, המשמעותית של קיומנו כאן, על פני האדמה. הרצון הוא מה שיישאר אחריך. הוא מה שיפעם בלבבות מי שאהבו אותך. הוא מה שידחף אותם לפעולה"
זה מה שנשאר: אי אפשר להרוג את הרצון
למה אנחנו מקיימים צוואות? איך מצליח רצונו של האדם המת לחצות בחזרה את הנהר המפריד בין עולם החיים לעולם הבא? אלי ויסברט – עליות – פרשת בשלח

ראשון
"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם."

 

שני
בהתאם ל'עיקרון חופש הציווי', אדם יכול להדיר את אשתו ואת ילדיו מרכושו, אדם יכול להעדיף ילד אחד ולהדיר מרכושו ילד אחר, ואף לצוות את כל רכושו למוסד לחתולים עזובים, ובלבד שאותו מוסד הוא גוף משפטי מאוגד כדין הכשר לזכויות ולחובות. (ויקיפדיה

 

עליות בשלח מאונך
קחו אותי אתכם. אל תשאירו אותי פה (Thinkstock)

 

 

שלישי
למה אנחנו מקיימים צוואות? איך מצליח רצונו של האדם המת לחצות בחזרה את הנהר המפריד בין עולם החיים לשאול? כיצד הוא לא מת איתו, יחד עם תקוותיו, פחדיו ואהבותיו?

רביעי

למה? כי זה מה שהוא היה רוצה. כי אני אוהבת אותו. כלומר, אהבתי אותו. וזה מה שהוא היה רוצה. איך אני יודעת? אני יודעת. מה אתה שואל שאלות קשות?

 

חמישי


הקהל עומד דומם משני צדי המשעול שבו פוסעים נושאי הארון. תחושה של רוממות שקטה מלווה את המסע העצוב. איש אינו אבל. איש אינו מזיל דמעה. היתומים מתו מזמן. רק מין תחושה דקה של עשיית המעשה הנכון. כאילו נסגר איזה מעגל שהיה תמיד פתוח, וזה רק אנחנו שלא שמנו לב לקיומו.

 

שישי
ואולי לא במקרה דווקא משה. אולי אין זה מקרה שבעוד בני ישראל בוזזים את אוצרות מצרים, הולך משה וגואל את הנסיך היהודי הקודם של מצרים - יוסף - זה שביקש מאחיו, שהתנכרו לו עד יומו האחרון, "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה". קחו אותי איתכם. אל תשאירו אותי פה. אולי לא במקרה משה, שלא גדל בבית עבדים, שלא ספג מלקות נוגשים, שלא היה "משלנו", הולך ומכניס את יוסף בחזרה אל הסיפור. אוסף אותו ברחמים גדולים ומחזיר אותו הביתה.

 

שביעי
הרצון הוא האדם. הרצון הוא הנוכחות המהותית, המשמעותית של קיומנו כאן, על פני האדמה. הרצון הוא מה שיישאר אחריך. הוא מה שיפעם בלבבות מי שאהבו אותך. הוא מה שידחף אותם לפעולה. הוא יהיה צוואתך. 

מה אתה רוצה?

 

מפטיר
אין גזלן שיוכל לגזול את רצוננו

(אפיקטטוס)

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus