האומץ לקבל
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
27.1.15
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

האומץ לקבל

אנחנו מתביישים לבקש עזרה, כאילו עצם הבקשה משאירה אותנו פגיעים. לא צריכים שיעשו בשבילנו; אנחנו בסדר, תודה. אלא שהיכולת לקבל כרוכה ביכולת לבקש. במקום שבו אנחנו חסרי אונים ונטולי שליטה - זהו המקום של ההענקה. אלי ויסברט במבט אישי על פרשת השבוע

ראשון
רק לא להיות חסר אונים.
רק לא להיות זקוק לחסדי אחרים.
רק לא לשכב על מיטה עם לחצן קטן וללחוץ וללחוץ.
בבקשה.


שני
את המושג "אזלת יד נלמדת" (learned helplessness) טבע הפסיכולוג האמריקאי מרטין זליגמן. זליגמן חקר את התהליך שבו בני אדם נחשפים באורח מתמשך לסיטואציה שבה אין קשר בין תגובותיהם לגירויים ובין שינויים בגירויים האלה. כלומר, אין קשר בין מעשים לתוצאות.

אדם הסופג כישלונות סדרתיים עובר חוויה עמוקה של חוסר שליטה ומסיק מכך מסקנות גורפות על חוסר יכולתו לשנות את המציאות. הוא שוקע יותר ויותר בהלוך רוח של פסימיות קדורנית. ההסבר שהאדם נותן לעצמו עשוי להיות מופנה החוצה בצורה של האשמת הזולת, או פנימה - בהאשמת עצמו בחוסר ישע וכישרון. כך או כך, הוא מתחפר באזלת ידו.

(עמנואל סיון, "הארץ" 19.5.04)
tsdqh_prvpyl

שלישי

מתביישים לבקש עזרה, כאילו עצם הבקשה מקלפת אותנו מכל שכבות המגן, משאירה אותנו פגיעים, חסרי כול, חסרי אונים. לא צריכים שיעשו בשבילנו, לא צריכים שיראו לנו, לא צריכים שילמדו אותנו; אנחנו בסדר, תודה.

רביעי
שמונה וחצי בערב. דפיקה בדלת. אני פותח.
אתה עומד שם בעיניים פיקחיות ועצובות, החבר שלידך משפיל מבט. בבגדים השחורים על רקע הלילה אתם נראים כאילו נטפתם מתוך החושך.
אין לך משלך כלום. 
באת בשביל כסף. אני משהה אותך קצת. אתה מספר לי על פיטורים ממשרה חלקית, על אישה אחרי לידה, על ילד פג. לא יודע אם להאמין לסיפור, אבל מתמכר לכנות המוחלטת של הרגע הזה. איש מבקש עזרה. כמה פשוט ונדיר.
 

חמישי

למה אתה לא מבקש? את שואלת אותי, ואני, מה אני אגיד לך? שאני לא יודע? שמילדות אני בונה את עצמי לעמוד לבד על הרגליים, לחשוק שיניים, להסתדר? אבל איך אפשר לאהוב אם אי אפשר לתת, את שואלת. אני שותק.
 
bkhvrh_nshnt_lkhvr8
שישי

הפסוקים מקוממים. לפני רגע ירדה האימפריה המצרית על ברכיה ואולצה לתת להם לצאת, ועכשיו הם רוצים לחזור מצרימה. כמו חבורת ילדים מפונקים, הם נקהלים על משה פעם אחר פעם. מילה טובה לא תשמע מהם. מתלוננים שאין אוכל, מתלוננים שאין מים, מתלוננים שאין דרך. מה יש לכם, אתם? מה זאת כפיות הטובה הזאת?

שביעי
אלא שהיכולת לקבל כרוכה ביכולת לבקש. היכולת ללמוד צומחת מתוך היכולת להכיר באי ידיעה. במקום שבו אנחנו חסרי אונים באמת, נטולי שליטה לחלוטין, במקום שבו אין לנו משלנו כלום,  זהו המקום של ההענקה, זהו המקום של הקבלה.
זה נכון בלידה, זה נכון ביציאת מצרים, זה נכון בכל רגע של התחלה חדשה. להתחיל מכלום. להשאיר מאחור כל אשליה של יכולת או ניסיון. לבוא נקי, ילדותי, אנוכי ותובעני, חסר אונים. לשאול על הכול. לבקש בלי בושה. 
 
מפטיר
האם אני צריך עזרה? כן. אני חושב שכן.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus