אולי פעם מנהיגים היו מנהיגים, הנוער היה נפלא, כולם אהבו את הארץ והיהדות הייתה רכה ואוהבת. זה לא באמת משנה. אלי ויסברט – עליות – כי תבוא
ראשון
מיהם שלושת האבות? אברהם, יצחק ומשה. משהו כזה...
(אחד נגד מאה, ספיישל ילדים)
שני
"הצירוף של ניכוס התנ"ך על-ידי לאומנים דתיים, הוראת התנ"ך כטקסט דתי ותום עידן האידיאולוגיות היה קטלני למקומו של התנ"ך בזהות הישראלית. ההתעניינות של מי שאינם דתיים בו הלכה ופחתה והוגבלה בעיקר לקבוצות גיל בוגרות, שהכירו את המקרא בטרם נאסר מחדש ברצועות של תפילין"
פרופ' אניטה שפירא, "התנ"ך והזהות הישראלית"
שלישי
החרדים גנבו לנו את התורה. המתנחלים גנבו לנו את הארץ. הימין גנב לנו את הדגל. השמאל גנב לנו את הערכים החברתיים. לא השאירו כלום, הנבלות.
רביעי
"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ... וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם... וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו..."
חמישי
פסל הרמב"ם בקורדובה (פלאש90) רש"י: "אשר יהיה בימים ההם" – אין לך אלא כהן שהוא בימיך, כמו שהוא.
שישי
ובמילים אחרות – אל תתרפק על מה שאינו. אל תכרוך את 'המעשה הנכון' עם 'האנשים הנכונים'. אל תעביר אל האחריות על חייך ועל גורלך למנהיג שלא קם, לאיש הרוח שטרם התגלה, למורה שמעולם לא פגשת. הכהן הוא מכשיר, לא מהות. לא בזכותו הבאת ביכורים. לא בגללו תפסיק.
שביעי
אולי פעם באמת היה טוב יותר. אולי פעם היינו יהודים יותר, ציוניים יותר, אנושיים יותר, אידיאליסטים יותר. אולי פעם מנהיגים היו מנהיגים, הנוער היה נפלא, כולם אהבו את הארץ והיהדות הייתה רכה ואוהבת. זה לא באמת משנה. אנחנו כאן. עכשיו. היום. אלה החיים שלנו. אלה השותפים שלנו. עם זה ננצח.
מפטיר
נדיר מאוד שמי שמוצלח בתירוצים, יהיה מוצלח גם בתחומים אחרים.
(בנג'מין פרנקלין)
עוד בבית אבי חי
