על צחוק וביטחון

הקרום הדק של הביטחון נבקע ומבעד לסדקים מתפרץ הצחוק, רותח ומשחרר, כמו המאגמה הלוהטת שמזכירה תמיד, בעל כורחנו, עד כמה שברירית קרקע המציאות. אלי ויסברט – עליות- פרשת וירא

ראשון
ברווז אחד הולך לבר, ושואל את הברמן: "ברמן, יש לך קרקרים?" הברמן עונה: "לא אין לי קרקרים, פה זה בר. הברווז הולך. חוזר למחרת ושואל את הברמן: "ברמן, יש לך קרקרים?" והברמן משיב "לא, אין לי, פה זה בר!" הברווז הולך, חוזר שוב ביום השלישי ושואל את הברמן: "ברמן, יש לך קרקרים?" והברמן העצבני אומר לו "לא אין לי! פה זה בר! ואם תשאל אותי שוב את השאלה הזאת אני ממסמר אותך לקיר!"  הברווז הולך. למחרת הוא חוזר שוב ושואל את הברמן: "ברמן, יש לך מסמרים?". "לא" אומר הברמן.
"וקרקרים?"

שני
התנאים לצחוק, על פי הפילוסוף אנרי-לואי ברגסון (1859-1941).      
1. הצחוק לעולם יהיה תגובה לדבר-מה אנושי. תמונת נוף איננה דבר מצחיק.
2. הצחוק מחייב הרדמה של הרגש. הזדהות או מודעות אינה מאפשרת צחוק.
3. הצחוק הוא מעשה חברתי. אדם שחש דחוי מקבוצה לא יצחק איתה.
 

שלישי
"וַיֹּאמֶר (המלאך לאברהם) שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ.
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים, חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ, לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה? וַאדֹנִי זָקֵן...
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה, לֵאמֹר 'הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי'? הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר?! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה, וּלְשָׂרָה בֵן.
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה, לֵאמֹר: לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה.
וַיֹּאמֶר: לֹא! כִּי צָחָקְתְּ!"
 

רביעי
מה מצחיק? ההפתעה. האבסורד. הפער בין הדרך לתוצאה. בין המצופה למתרחש. הקרום הדק של הביטחון נבקע ומבעד לסדקים מתפרץ הצחוק, רותח ומשחרר, כמו המאגמה הלוהטת שמזכירה תמיד, בעל כורחנו, עד כמה שברירית קרקע המציאות.

חמישי
השתניתי מאיך שזכרת אותי?
כן. צחקת אז יותר.
 

שישי
אלוהים מתעקש עם שרה על הצחוק שלה. שרה נבוכה בו. היא לא מבינה שהצחוק שלה הוא הביטוי הנעלה ביותר לאמונה. הצחוק הוא המקום בו אנו מישירים מבט אל הבלתי-יתכן, מכילים את שלא ניתן להכיל, מכניעים את התודעה הצרה בפני מה שהוא גדול ורחב ממנה, וצוחקים.
 

שביעי
לצחוק. להיכנס לפרופורציה. להבין שאי אפשר להבין הכל. להרשות לעצמך להיות קטן ונדהם. רק מי שיודע לצחוק יודע שהכל עוד יכול להיות, שזה לא נגמר גם כשזה נגמר, שליצן מגוחך עוד יכול לקפוץ מתוך  העוגה. שהליצן הזה יכול להיות אתה. ושזה בסדר.
 

מפטיר
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה  - יִצְחָק" 

אמן.

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי