אמנות עם בשר: על תערוכה חדשה ומפתיעה שמציגה בתוך סופרמרקט ירושלמי

אמנות עם בשר: על תערוכה חדשה ומפתיעה שמציגה בתוך סופרמרקט ירושלמי

אריאל הורוביץ //
28.12.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"מול מוצרי החלב עומדת זמרת צעירה, מחזיקה בידה גיטרה חשמלית המחוברת למגבר, פורטת בעצבנות וחוזרת על המילים "יש לשמור על טמפרטורת החדר" ו"מכיל חומרים משמרים". היא מנסה להתגבר בקולה על הקריאה "חוסאם, למחלקת הבשר", שמהדהדת באותו הרגע בחלל החדר"
התערוכה "מבצע" מתקיימת בחלל מקורי: סניף פעיל ושוקק של רשת שופרסל בקניון לב תלפיות. היא מנסה לחלל ביודעין את מקדש הצריכה הקפיטליסטי, לאתגר אותו מתוך עצמו. התוצאה מרתקת

"אילו אפרסקים ואיזו נהרה! משפחות שלמות עורכות קניות בלילה!", כתב המשורר האמריקאי אלן גינסברג בשירו "סופרמרקט בקליפורניה", שבו מתואר מסע דמיוני עם משורר אחר, וולט וויטמן, בין מדפי הסופרמרקט השוקק בלילה אחד.

 

לסופרמרקט שמור מקום של כבוד בתרבות הפופולרית: אמנים ומשוררים ניסו לפענח את חוויית הקנייה הקפיטליסטית המובהקת ביותר של המאה ה-20, הסופרמרקט כמקדש של רכישה ושל הון; שורות ארוכות שבתוכן אפשר למצוא כמעט הכול, השוואת מחירים ומוצרים, מבצעים, שקיות וקופאי או קופאית שלעתים יושבים על הכיסא. לרוב הם עומדים.

 

ההפרדה בין הסופרמרקט לאמנות נשמרה בדרך כלל. את פחיות מרק קמפבל של אנדי וורהול ניתן היה לראות רק במוזיאון, ואולם, התערוכה "מבצע" מערערת על ההפרדה הזאת. התערוכה, שנפתחה בחמישי שעבר בתוך סניף פעיל ושוקק של רשת שופרסל בקניון לב תלפיות בירושלים, מנסה לאתגר את המוסד הקפיטליסטי הוותיק. 18 מיצגי אמנות פלסטית פזורים בין מדפי הסופרמרקט – במחלקת דגני הבוקר, ליד מוצרי החלב, בין הפירות לירקות – במהלך שמעניק קצת צבע ומחשבה לפעילות האפרורית של הקניות לשבת.

 

הוי, הסופֵּר

 

עם כניסתי לסופרמרקט, קיבלתי לידי תוכנייה של התערוכה ובה מפה שמסמנת את המיצגים השונים. כבר מבחוץ נשמעה מוזיקה מתוך הסופרמרקט, ואווירת התערוכה החגיגית לא השביתה כמה מהקונים הנמרצים והקבועים, שהסתובבו טרודים בין השורות וניסו להבין מי האנשים המוזרים הללו שהשתלטו על הסופר והפכו אותו למוזיאון לאמנות מודרנית.

 

מול מוצרי החלב עומדת זמרת צעירה, מחזיקה בידה גיטרה חשמלית המחוברת למגבר, פורטת בעצבנות וחוזרת על המילים "יש לשמור על טמפרטורת החדר" ו"מכיל חומרים משמרים". היא מנסה להתגבר בקולה על הקריאה "חוסאם, למחלקת הבשר", שמהדהדת באותו הרגע בחלל החדר.

 

מבצע3
מתוך התערוכה (צילום: שרון בלבן)

 

בין קופסאות דגני הבוקר אני מוצא את המיצג של האמן מידד אליהו "מרובעים". אליהו לקח קופסאות של דגני בוקר, הפשיט אותן מן העטיפה המקורית שלהן והותיר אותן מרובעות ואפורות, ועליהן צייר ציורים אישיים. כך הוא מראה כיצד הקופסה התעשייתית – שמשווקת במאות אלפים – מצליחה לשמש בסיס לזיכרון אישי, לָאינדיבידואלי, לפרטי. לא רחוק ממנו, ליד גלילי נייר הטואלט, יושב זמר ופטפון לידו, משמיע שירים נוגים ומזמר למיקרופון על סגולות הנייר הסופג שמאחוריו. "הוי הסופרמרקט", הוא שר, "הוא נייר סופג של לילי".

 

אני עובר ליד הקופות ומוצא שם את דניאל גמליאל ואת אן אליזבט נודלמן. היא עומדת ואוחזת במיקרופון; הוא יושב ליד קופה רושמת שיצאה משימוש, שמתוכה מתגולל נחש ארוך של נייר חשבונית. הוא מתקתק בקצב. "בעולם האמיתי אני מתופף", אומר לי גמליאל, "ורציתי לבוא לכאן עם קופה שהפסיקה לרשום. לנסות ולתקתק קצת עליה. אני מרגיש מחובר לקופאים שכאן, שרק מתים ללכת הביתה ולסיים את העבודה.

 

"יש קשר בעיניי בין העבודה בקופה לבין הנגינה בתופים; בשניהם יש אלמנט קצבי, רפיטטיבי. אן אליזבט נותנת קונטרה לתקתוק של הקופה עם שירים מכל קצוות העולם. עכשיו, למשל, אנחנו רוצים לנגן כאן שירי אחו אירלנדיים. מי יודע, אולי אחד הקופאים כאן חולם על השירים האלה בזמן שהוא עומד כאן ומעביר מוצרים ושואל על מבצעים".

 

משוררים תלויים מעל למקרר הבשר

 

ליד שני המוזיקאים אני רואה, על רצפת הסופר, ערמה של פתקים לבנים זעירים. על השולחן שלידה ניצבת סלסילת תפוזים. זהו "ברכות בתפזורת", מיצג שיצרה האמנית הדסה גולדוויכט. גולדוויכט הדביקה על כל תפוז שבריר קטן ממכתב אהבה ארוך. אני מרים פתק אחד שכתוב עליו "אני ממש בסדר! מכינה את עצמי וממלאת אותי שמחה גדולה אפיל...", וכאן נקטע הפתק.

התערוכה "מבצע"

היכולת לשחזר מחדש את הברכה המקורית תלויה בחיבור של כל התפוזים יחד – חלקם בבתים, חלקם נאכלו ברחוב והושלכו לפח האשפה. היצירה של גולדוויכט מנסה אפוא לאתגר את הניכור של הסופרמרקט באמצעות התפוזים היחידים, החד פעמיים הללו, שנפוצים לכל עבר מתוך בית היתומים הזמני הזה. המיצג מנסה להציע אפשרות של איחוד מחדש של כל התפוזים והקונים השונים שלהם ולהתכנס ביחד לקרוא ברכה; רגע של חמלה והכרת תודה אנושית שנשברה בין עשרות תפוזים.

 

בצד המיצגים האמנותיים פזורות ברחבי הסופר חמש עבודות וידאו-ארט, שמתפשטות גם לעבר אזור המעלית הסמוך לו. ליד מחלקת הבשר ניתן לראות את גלריית "ננופואטיקה": שורות קצרות של משוררות ומשוררים שתלויות מעל למקררי הבשר, ליד פרסומות של שופרסל והמחירים השונים. בין היתר ניתן למצוא שם שורות של אלי אליהו, דרור בורשטיין, רוני סומק וליאת קפלן.

 

למיטב ידיעתי, מעולם לא נעשתה כאן תערוכה כמו "מבצע", שהנועזות והחתרנות שלה ראויות לציון. זוהי תערוכה שמבקשת לחלל את המקדש הקפיטליסטי, לאתגר את התרבות הצרכנית, להציב מעליה סימן שאלה ולעתים אף ללעוג לה – מתוכה ובין מדפיה השונים ולנוכח צרכניה המופתעים. 

התערוכה "מבצע" תציג בשופרסל דיל שבקניון לב תלפיות עד חמישה בינואר.

 

 

מבצע2
"מרובעים", מידד אליהו (תצלום: שרון בלבן)

 

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו